כבר די הרבה שנים אני מסתובבת בעולם כמכשפה מחוץ לארון המטאטאים.
אלי, האלטר אגו שלי, שפתחה את הפרופיל בכלוב רק בחרה לעצמה שם חדש כי בכל שאר הדברים אני והיא אותו בן אדם.
לתפיסתי, הכוח הוא כוח והבחירה איך משתמשים בו נמצא בידי המכשפה בכל רגע נתון ולכן לא רק שלא טרחתי להוסיף לטייטל המוצהר שלי (מכשפה) "טובה" אלא גם כל שיוך של טוב ורע נראה לי מיותר ובא להניח את דעתם של הבריות יותר ממה שאני עצמי הייתי זקוקה לו כדי "לשייך" את עצמי לכוחות האור או החושך.
כבר קראו לי קוסמת, פיה, מכש-פיה ומה לא ואני תמיד מתקנת - אני מכשפה.
פשוט.
אני מכשפה מוכרת לעוברים והשבים, לא מתביישת ולא מסתתרת,
אני מלמדת ומעבירה את הידע שלי, מטפלת, עורכת טקסים, חוגגת את חגי האלה ועוד.
אני מאד אוהבת ומחוברת למה שאני עושה ולדרך שבה אני חיה את חיי.
ובכל זאת,
ישראל 2020 אם את מסתובבת עם טייטל מכשפה ואומרת שאת מכשפה אל תתפלאי אם יגיעו ציידי המכשפות.
המצחיק הוא שזה קורה כמו שכתוב בספר. פחד מנשים הוא נחלתם הכמעט בלעדית של גברים.
כשהתגרשתי, הגרוש שלי מצא לנכון להגיד בתביעה (ברבנות כמובן) שאני מכשפה (תגובתי - פחחחחחח)
כשיצאתי עם מישהו צעיר ממני אמרו שכישפתי אותו (תגובתי - פחחחחחחחחח)
וממש ברגעים אלה יש שמועה שהוגשה תלונה במשטרה על כך שאני מנהלת כת. (נו כנל... הבנתם תפואנטה)
אז עכשיו אני יושבת בביתי הקט משועשעת עד מוות
מחכה לראות מה יקרה הלאה.
לא משעממים חייה של מכשפה.
ואם כבר אנחנו פה תראו את הקעקוע אמביגרָמה המהמם שלי שאפשר לקרוא אותו גם מלמעלה וגם מלמטה
(אם הופכים את התמונה. או שאני עומדת על הראש 😄 )