אתמול בלילה חוויתי את סשן הכאב הכי מטורף שחוויתי בחיים
בעיה 1 - אני הייתי הכואבת.
בעיה 2 - הגורם לכאב לא היה בשר ודם שיכולתי להחזיר לו ולהוריד אותו אפיים ארצה, אלא סיבה עלומה, רואה ואינה נראית שפירקה אותי לחתיכות.
בעוד אני כותבת שורות אלה עולה בי מחשבה משונה לגבי זה שאני, שלא נותנת מקום לכישופי אנשים בעולם שלי, נפלתי לאיזה וודו מאג'יק עם בובה וסיכות ואיזה מכשפה ששיחקה אתמול בלהיות ממש רעה אלי.. (חכי אחותי, אני אגיע אליך!)
ועכשיו, אחרי שהתחכמתי מספיק, אני אגיד ששרדתי כדי לספר ששום דבר לא מפיל אותי, לא באמת.. ואם כן אז לא להרבה זמן..
אני פשוט חושבת שזה בזבוז זמן גמור להיות חולה או אומללה, או לסבול כשאפשר פשוט להנות.
(איזה מחשבה נוראה!!!!)
אז נצמדתי בחיבוק לבקבוק מים חמים (ג'וד בלשון מכשפות עירקיות עתיקות ושות') והתפללתי לכל אלוהי המכשפות והשדים שיעבור וכשהתעוררתי בבוקר, למרות שהיה לי חשק מטורף להתקשר לעבודה ולהגיד להם שאני בבידוד, הגעתי לעבודה.
מהבוקר אני שוב מטורללת כרגיל, בועטת, חובטת ומציקה לכולם.
למזלם.
לא מצליחה לדמיין איך יראה העולם בלעדי :)
