"I am part of the Earth and revere Her"
(Grimoire for the Green Witch)
אם כבר הפכתי לבלוג טבע, אי אפשר שלא לדבר על האביב שבחוץ וביתרונות של הקורונה.
אני לא יודעת כמה אתם נתקלים בזה אצלכם אבל אצלי עוד יותר מהרגיל!
תמיד בתקופה הזאת כשהצבים יוצאים החוצה אני מוצאת את עצמי עוצרת את הרכב במקומות הכי קשים והזויים לעצירה בצד הכביש ורצה כדי לפנות איזה צב טועה מהכביש כדי שחלילה לא ידרס (הכי עצוב לראות צב דרוס ותמיד נשאלת השאלה הפילוסופית - איך את יודעת שהוא רצה לשם ולא לצד ההפוך ואולי בכלל החזרת אותו למקום שממנו בא והוא עצבני עליך.
תשובתי - לאכפת לי, שיתבע אותי, העיקר שלא ידרס.
גם מהקרציות שלהם, אגב, לא איכפת לי (ידעתם שצבים מלאים בקרציות לפעמים?!))
לאמשנה..
בכלאופן, לראות ככה צב מטייל לו לאיטו בימים האלה ולדעת שבגלל הקורונה הדרכים שלו פנויות עושה לי נחת.
בימים האחרונים נתקלתי בזאב חוצה את הדרך, עוצר מסתכל עלי בעיניים סקרניות וממשיך כאילו כלום, עדר של חזירים עם גורים שפתאום לא ככ דחוף לו ללכת מהר לאן שהתכוון, ובכלל היופי שמתגלה כשהאדם מפנה את השטח מנוכחותו והטבע חוזר לבראשיתו...
