לפני 4 שנים. 7 באפריל 2020 בשעה 8:14
שניה לפני פסח אהוב לב שלי.. בדרך כלל אתה מציק לי משם בתקופה הזאת. מבקש שאבוא, שואל אם התגעגעתי..
תמיד בימים האלה אני מרגישה צורך מתגבר שעולה על הכל. על משפחה וחברים אחרים. על עבודה על שיגרה. עוזבת הכל ובאה לא שומעת ולא רואה בעיניים.
על פניו בלי סיבה רק בגלל שביקשת רק בגלל שאתה מבקש. פתאום השנה שקט. אתה לא אומר לי עזבי אותך הסגר הזה אתה יודע שאני מסוגלת גם עכשיו להגיע ואולי בגלל זה אתה שותק. דממה...
ואני? מתגעגעת.
געגועים לחצי שלי. להוא היחיד ששולט עלי באמת. שמנהל איתי תקשורת הכי כנה מטלטלת ומדוייקת שיש גם כשהוא גוזר עלי להתמודד לבד...
אני לא יודעת להגיד מתי אגיע השנה אבל אולי, אולי רק הפעם נחרוג ותבוא אלי *שוב* אתה??
מתגעגעת.
* לא מת עכשיו, לא מת "לי", אין צורך בניחומים.
* אולי פעם אסביר...
* למי שכן מכיר, אהבה עליכם
