לפני כמה זמן מחזרתי את הפוסט על נשמה תאומה ותואמת וההבדל ביניהן.
אני, אתם כבר יודעים, חסרה את התאומה שלי, שהחליטה באופן שרירותי להסתלק מהעולם בטרם עת ולבוא אלי בהפוכה בדרך אחרת
(כמובן שזו לא היתה החלטה שלו בלבד והחלטנו על זה ביחד אבל ככה אני, אוהבת להפיל עליו את האחריות של המוות שלו בלבנון)
בכל אופן, מאז שאני מתעסקת בדברים שאני מתעסקת בהם, הפרקטיקה של זימון נשמה תואמת לחיים שלי כדי לצמוח וליצור סינרגיה זמינה לי ואני ממשת אותה די הרבה,
בדרך כלל זה קורה בדרך האקטיבית. אני מסתכלת על החיים שלי, מחליטה שהגיע הזמן לנשמה תואמת חדשה ולקפיצת מדרגה,
עושה מה שצריך, (שולחת אותות מורס ליקום, מדורות, וכו) והוא מצידו עושה את שלו ומביא אותן אלי.
אבל לפעמים, הדרך שבה הן מגיעות אלי קצת שונה. אני מבחינה ברצון שלי, אומרת שיהיה נחמד לרענן קצת אבל לא מפעילה אנרגיה בשביל זה.
לפעמים רק הרצון שלי מספיק
ולפעמים מצטרף אל הרצון שלי גם הרצון של הצד השני (כמובן אם הוא מודע ועובד כמוני)
והנה מתרחש הקסם והכרתי אותה :)
והפוסט הזה? כדי להגיד, שאני לא יודעת כמה זמן זה ימשך אבל אני יודעת שאני מרגישה בבית, שנעים לי, שכל אינטרקציה איתה ממלאת אותי באהבה
וזה ככ שולי שהיא נמצאת ביבשת אחרת, כי המרחק הוא לא יותר משני מ"מ בין לב ללב.
אני אישית מקווה שזה
לתאאאאאאמיד
:)
שוב זכיתי
