לפני 8 שנים. 12 במרץ 2016 בשעה 18:16
בכל פעם שאני עוצמת את העיניים,
הבגדים שלך בארון שלנו,
אתה כתמי אודם,
בצבעים שכבר אין לי אומץ לקנות,
שנשארו על הכוס שלא נגעתי בה,
מאז שעזבת.
אתה הסיבה שבגללה אני נמנעת מחדרים בדירה שלי,
כי זריחות בסלון,
הן יותר מידי כמו שקיעות במטבח.
אתה פילטרים של סיגריות,
שנשארו במאפרה במרפסת,
וכל יום אני אומרת לעצמי שמחר אני אזרוק אותם,
אתה ה"מחר" שלעולם לא יגיע.
אתה הערוץ האהוב עליך בטלויזיה,
שלפעמים אני מדליקה,
כדי לדמיין שאתה היית פה,
והשארת את זה ככה,
אתה הסיבה שבגללה אני נרדמת על הספה בסלון,
כי המיטה שלי מרגישה גדולה מידי,
עכשיו כשהיא לא צריכה להספיק לשני אנשים.