לפני 8 שנים. 17 באוקטובר 2016 בשעה 9:53
אני לא בן אדם רע, אני נשבעת שאני לא.
לפעמים אני רוצה לתת לך חיבוק, אבל יוצאת לי צעקה במקום.
לפעמים אני רוצה לחייך, אבל כבר נתפסו לי השפתיים,
ולפעמים אני רוצה להגיד, אבל כולם שומעים רק את מה שהם רוצים לשמוע.
אני כבר לא מבקשת יותר מדיי, רק את הסיגרית בוקר ואת הנס שלי בשקט.
עם מוזיקה אמיתית ברקע ולא שיר שאנשים קיבלו עליו כסף.
אני רוצה לקבוע, מתי לדפוק לך חשבון ומתי מותר לי להיות מי שאני.
אני רוצה לקום בבוקר בשביל אדם אחד ולא בשביל אלפים אחרים.
אני רוצה לשמוח בשבילי ולא לשמוח כי ביקשו,
אני אוהבת לעשן אז אני אעשן גם אם זה אסור.
אני לא רעה, רק צריכה פינה של שקט.
וסליחה אם גרמתי לך לבכות, גם אני מתפרקת.
