בא לך אישה יפה וחושבת.
בא לי שנשב ביחד בערבים רגילים, נעשן ג׳וינט ונדבר על החיים. נסכים על הרבה, נחלוק על לא פחות.
נתווכח ונמצא שגיאות בדברים של השני ונשתמש בהן כדי להכריע את הוויכוח לטובתנו.
ואז, אז יהיה לנו את המבט הזה, דקה של בהייה, זה בעיניים של זו, כמו שאנחנו עושים כל פעם אחרי וויכוח מעניין, הדקה הזו שאנחנו חולקים האחד עם השנייה וכל אחד לעצמו, כי ב60 השניות האלה אנחנו מעריכים את מה שיש לנו ביחד.
60 שניות שבהן אסתכל עלייך ואהיה שמחה כי הוכחת לי שוב שיש לי עוד כלכך הרבה מה ללמוד. ממך, ועלייך.
בא לי לחשוב על השיחה שתיהיה לנו בערב, אחרי שהיום העמוס הזה יגמר. נדבר על היום שהיה ותזכיר לי את מה שאני מאמינה בו, ותצעק עלי שאני חייבת להפסיק לתת משקל גדול לדברים קטנים, בדיוק כמו שאתה אומר לי בכל פעם שאני מספרת לך שיעל מהעבודה קנתה את אותו הסוודר שהייתי בטוחה שיש רק לי.
נדבר ביחד על כמה שהעולם שלנו מדהים, ואיך סבבה שזו הרגשה ששנינו חולקים.
בא לי להתרגש כל פעם מחדש מהמחשבה שאתה שלי, ואני שלך. בא לי להתרגש מהעולם הזה שיש רק לנו, ושאף זר לא יבין כי הוא לא הרגיש ולא ירגיש את הדבר המדהים והמיוחד הזה שבנינו.
בא לי לחוות אותך כל לילה. לטבוע בעינייך ולאבד את עצמי בין זרועותייך.
לתת לך להוביל ובין רגע להתהפך ולשנות הכל.
נעשה אהבה, ולפעמים אפילו נזדיין.
ואחרי שנגמור, נשכב זה לצד זו, נסתכל לתקרה, או לכוכבים שבשמיים, נביט אחד על השניה ולא נזיז בכלל את השפתיים. נעריך את הרגע הזה שעכשיו, ואת החוויה שהוספנו לאוסף החוויות שאנחנו צוברים יחד כבר תקופה.
בא לי שנקום בבוקר מחובקים, ואני אגיד תודה על עוד בוקר נפלא, ושלא נחנקתי בלילה מהתלתלתים הטבעיים והיפים שלך שאני כלכך אוהבת.
אסתכל עלייך ישן ואשמור לעצמי את ההנאה של הדבר.
אכין לך ארוחת בוקר, ואסחט לך מיץ תפוזים, אביא לך את הארוחה למיטה עם מגש העץ שקנינו באיקאה.
אתה תהיה מופתע כאילו זו בכלל לא הפעם ה3000 שאני עושה לך את זה.
נאכל ביחד, כי מי שאוכל לבד מת לבד, והרי אין לנו דבר לעשות בעולם הזה לאחר שהשני יעזוב אותו.
בא לי ללמוד אותך, ולחקור את העולם שלנו.
בא לי שניפול, ונלמד איך לקום, ביחד.
שנחווה קשיים ושלא יהיה לנו קל, כי שנינו יודעים ומאמינים ששום דבר טוב לא בא בקלות, ושהדרך לאהבת אמת אינה חלקה ונקייה ממכשולים.
נסכים לא להסכים, ואף פעם לא נעמיד פנים. תמיד נאמר את מה שאנחנו מרגישים, ולא נשמור בבטן, כדי שישאר מקום לפרפרים.
נעשיר אחת את השני וההפך, מבלי להשתמש בכלל בכסף. נתעשר ולא נפסיק אף פעם לרצות עוד מעושר האהבה ועושר המחשבה.
אלו מעולם לא חסרו לנו, אך סביר להניח שמעולם לא נדע מהם מספיק.
אתה תספר לי על מחשבה מעניינת שהייתה לך היום, או על עוד מעשה טוב שעשית, רק כי הרגשת שזה הדבר שנכון לעשות.
ואני אשב מולך, מתפעלת ונדהמת מהעומק שבך.
אתה תסיים לדבר ואני אבקש ממך סליחה.
אבקש שתחזור שוב על דברייך כי לא הצלחתי להקשיב לך. כל מה ששמעתי היו פעימות ליבי.
