כבר תקופה שאני נקרע בתוכי עם עצמי לגבי האם כן או לא...
האם זה אסקפיזם או אגואיזם?
האם זה מזור לנפש או מוסיף לרגשות האשם?
האם זה בסדר לקיים (סוג של) שגרת חיים כולל סשנים בזמן שאחים שלנו נלחמים וחלקם שבויים?
איך אתם רואים את זה?
איך אתם מתמודדים?
סופ"ש שקט לכולם.