לא ידעתי מאיפה מתחילים ,
פגישה עיורת נשמע די מפחיד , חשבתי שיקח לי כמה ימים להכיר , לא ידעתי שבשעתיים אנימיכולה לדבר במקביל עם 10 גברים , הרגשה טובה כזאת כאילו כולם רוצים אותי , כולם מחזרים אחרי ואני תמימה לכל הדעות חושבת שמכאן בטח יצא משהו טוב.
פעם ראשונה יורדת למטה ומחכה ליד הבנין , הוא אמר שיאסוף אותי ונשב לקפה, אני אמרתי לו שאני לא שותה קפה רק שוקו הוא צחק ואני צחקתי גם...
ישר שנכנסתי לאוטו הוא שאל אם הוא הטעם שלי, ואני ? בכלל עו לא ידעתי מה הטעם שלי ...
הוא שאל אם אני רוצה לבוא אליו לראות סרט ואני :
"בטח מתה על סרטים"
כל כך תמימה שזה מביך להיזכר איך נכנסנו אליו הביתה וראיתי שאין בכלל סלון רק חדר קטן עם מיטה וארון והוא ניסה להתחיל לגעת ורק אז הבנתי שאני חיה בסרט... לא זוכרת את השם שלו ואם בכלל אמרתי שלום פשוט מהר ברחתי לרחוב.
כמובן שבעולם קטן נהג המונית היה חייב להיות האח הגדול של מישהי מהשכונה.
ואני אדומה ובוכיה ובמקום לנחם או לשאול מה קרה הוא רק זורק לי משפט : מה , חזרת בשאלה ?
