התכתבנו כמעט ארבע שעות, על הכול מכל וכל ואתה ספונטני אמרת בואי ניפגש עכשיו שהכול טרי וזורם והכימיה מטורפת ואין טעם לדחות ואנחנו כל כך משדרים על אותו הגל.
ואני מאופקת בדרך כלל אמרתי שכדאי שנקבע פגישה מסודרת למחר. כל היום התרגשתי חיכיתי לערב להיפגש, בגדים החלפתי כמה פעמים שום דבר לא היה נראה לי מתאים.
ישבתי בקניון ליד המזרקה וחיכיתי לך , כל אחד שעבר היה נראה דומה לך. כל דקה שעוברת נראת כמו שעה ואני כל כך מתרגשת ומצפה, חושבת עוד לפני שנפגשנו שזה יהיה ממש סיפור אהבה ,
ופתאום ניגשת אליי בחורה , מחייכת אליי ושואלת: מה נשמע ? ואני קצת מבובלבלת לא ממש מבינה איך קבעתי עם גבר ומגיעה בחורה , בראש כבר עברו לי כל מיני תסריטים,
והיא מתישבת על ידי ונוגעת לי בברך: את מבולבלת, אני יסביר .
כשטל התכתב איתך הייתי איתו, אנחנו ידידים טובים, אחרכך הוא היה צריך לצאת והמשכתי להתכתב איתך במקומי וממש מצאת חן בעיני ולא ידעתי אם תבואי אם אספר לך את האמת אז העדפתי לעשות את זה פנים מול פנים , ואני לא יודעת אם אני כועסת או נבוכה, שום מילה לא יוצאת לי מהפה ואז אני אומרת לה : אני לא לסבית לא תודה לא מתאים . והיא מציעה שרק נשב לקפה וקצת נכיר אבל אני נחרצת אומרת שלום ובורחת בטיל.
במחשבה שניה אם זה היה קורה כמה חודשים יותר מאוחר אולי זאת היתה יכולה להיות חויה מענינת ... האמת שנזכרתי בך כמה פעמים ואת שווה , בחיי.
אולי יום אחד במקרה עוד ניפגש ואשלח אותך אם עוד לא מאוחר.
