הרהורים

הקטע הזה בקיופיד שמישהי עושה לייק בלי ממש לקרוא מה כתבת. 

כן, היא מאזור מגורי. 

כן, פנים נאות וישבן שיכול להתאים לזין שלי כמו כפפה ליד. 

אבל חמודה . . את שומרת שבת, כשרות ושאר ירקות.

את חובבת קריוקי למען השם (לשווא).

האם להתנהג בצורה מוסרית ולהחליק שמאלה או לסביר לה שלמעשים יש מחיר ובימים הקרובים יהיה לה מאוד לא נעים לשבת ? 

פעם דוסטרוייבסקי היה מנצח . . כנראה התבגרתי . . 

בינתיים שייק פירות על בסיס תפוזים בשמש הנעימה. . עד שתהיה התאמה נכונה יותר.

M

כן, הייתה לי חיבה רבה למקלות במבוק. השריקה שלהם בדרך למפגש עם עור ישבן חשוף פשוט הייתה מוזיקה לאוזניים. 

אבל לא בבמבוק הזה מדובר. 

לפני כעשור בערך נחשפתי לראשונה למצעי במבוק. 

עד אז כבר התנסיתי במצעי כותנה מצרית, מצעי סאטן מחליקים וגם מצעי פלאנל לימי חורף קפואים. 

הבמבוק ניצח אותם ובגדול. 

הבעיה היא כזו. 

חזרתי מאוחר בלילה הביתה אחרי ארוחת החג. אחרי שבמשך היום מישהי כל היום שלחה לי הודעות מחרמנות. סיפורי אוננות שלה מהמיטה וכמות מגיני המזרון הסופגים שאצטרך לקנות למפגש הבא שלנו (כן, היא יכולה לטפל בבעיה של "ארץ ישראל מתייבשת ", אבל זה כבר סיפור אחר). 

נחזור לבמבוק. 

כבודו עושה טעות ושותה קפה עם סיגריה במרפסת באחת בלילה. 

נכנס למיטה עם מחשבות זימה. 

הזין מחליק על מצעי הבמבוק הרכים. מזכירים לו כוס חלק ונעים ומזקירים אותו למצב שלא ניתן לישון איתו. 

מפה לשם נרדם רק בארבע בבוקר והכל בגלל הטעם הזה שלי במצעים. 

כנראה שאאחר לארוחת הבשרים בצהריים. 

התעוררתי שוב במצעים המלטפים וללא חשק לצאת מהם. 

M  חרמן מחליק בין הסדינים. 

נ.ב 

יש לי 3 מוטות במבוק חדשים שרק מחכים לישבן הראוי שיוציאם לחירות.

מדי פעם אני מציץ לראות כמה צפו בבלוג שלי. 

במיוחד בימים שבהם לא פרסמתי דבר. 

כן, זה מחמיא לאגו שמישהו קצת עוקב פה ושם. 

היום זה נראה כאילו מישהו קרא את כל הבלוג. . מחמיא או קריפי אני לא יודע. אבל אפילו לא ליייק אחד או איזו תגובה ? 

זה קצת לא מחמיא. . 90 פלוס צפיות ואף לא פוסט אחד שראוי ללייק ? באמת ? שוקל לשנות סטטוס לחסר מעוף או נטול יכולת הבעה. 

חג שמח לכולם ולמציצן היקר 

M

לקחתי שבוע חופש עם ניתוק מלא מהעבודה. פעם ראשונה אחרי שמונה שנים ארוכות. 

זה מגיע רגע לפני שאני מניח מכתב אומר fuck it all 

זו לא עבודה רעה, אבל. מאוד מאתגרת. 

בחרתי בה מתוך פשרה מושכלת. 

אמרתי לעצמי מראש, אני הולך לוותר על כמה אלפי שקלים בחודש ובתמורה לא אאלץ להתמודד שעות בכל יום עם פקקים בכבישים. 

אני לא עובד בשכר מינימום כן, יש לי הכנסה לא רעה. זה אמנם לא משכורת היי-טק של המכרז. אבל אני חי ברמה טובה. 

בשנתיים האחרונות מקום העבודה עבר שינוי. 

החברה נקנתה ע"י תאגיד גדול, הרבה יותר בירוקרטיה ותפקידים מיותרים. נאמר שהרבה פחות כיף מבעבר. 

יחסים טובים עם המנהל הישיר וגם לא מעט הערכה. אבל כשזה מגיע לתכלס, התמורה אינה בהתאם. 

אז שנייה לפני שזה מתפוצץ החלטתי על פאוזה. 

אמרתי למנהל שלי שאני לוקח שבוע חופש של ניתוק מוחלט. נטול מיילים, טלפונים וכו'. 

לאחר השבוע הזה תתקבל החלטה מבין האפשרויות מטה. 

1. אניח מכתב עם חודש התרעה.

2. אעדכן אותו שאני מעוניין לעזוב ברגע שאמצא חלופה ראויה (עניין של חודשים ספורים). 

3. משהו משמעותי ישתנה על מנת שאסכים להישאר.

 נראה מה יהיה. . 

בינתיים הבנייה של הדק לבריכה עלתה הילוך. כנראה שאסיים עד מאי 2026. 

יאללה. קצת עבודות כפיים ותרפיה לנפש. 

פרקתי מספיק 

M 

שאתה חודר לאט . הרגליים שלה מורמות על הכתפיים שלך. אתה הידיים שלך מקבעות את ראשה כך שהמבט נעוץ עמוק בתוך העיניים, ללא יכולת להסיט מבט. כל העומק חשוף. 

תנועות איטיות ומתגרות שגורמות לה להרטיב. 

בלי שום הקדמה או רמז חדירה עוצמתית וחזקה ואז שוב תנועות איטיות. 

ושוב עוצמה ועדינות. 

ואז להפעיל משקל ולהגביר לחץ וקצב. רמת הרטיבות עולה ואיתה גם עוצמת הקול הבוקע מגרונה. 

הכל מבלי להסיט מבט, חשיפה מלאה של כל מה שמחכה להתפרץ. 

ואז להוציא אותו במכה אחת בדיוק כשהיא עומדת לגמור. 

תזמון מושלם של השפרצה וגמירה. 

הגוף שלה רועד וצמא לעוד. 

לחדור שוב ולגמור בתוכה ואז להישאר שם בפנים דקות ארוכות. 

מנעד הרגשות משתולל בתוכה. שילובים של דמעות ואושר. 

התגעגעתי לרגעים כאלה. 

M 

לפחות תגידי שלום . . אני לא נושך . . בעצם לפעמים . . רק אומר 

לרוב מונוגמי, 

אבל לפעמים חוטא קצת במחשבות אחרות.. 

לא. לא רוצה להקים הרמון עם חבורה של חורים והקדשות בליפסטיק אדום לכבוד האדון. לא מושך אותי כלל. אפילו גורם לי לצחוק או לבכות. 

אבל להיות בקשר שליטה עם זוג זה כבר סיפור אחר. 

הקטע הזה של לשבת איתו על דרינק בידיעה שבעוד זמן קצר אשתו תשב לו על הפנים בזמן שהזין שלי ממלא את פיה מדליק אותי. 

לדעת שהוא עומד לראות את הישבן הצר של אם ילדיו נבעל שוב ושוב בזמן שהוא ממתין בסבלנות לנקות עם הלשון את שאריות הזרע שיזלגו מהחור הפעור. אני מקבל זקפה מעצם המחשבה. 

כן . . ללא ספק התעוררתי חרמן הבוקר. . 

יש פה איזה זוג מעניין להכיר ? 

M

ישבתי הבוקר שעה ארוכה וחשבתי לעצמי. האם הדרישות שלי בבת זוג מוגזמות. 

רשימה חלקית מהקל אל הקשה. תגידו לי אתם. . 

מישהי שתמצוץ לי בזמן צפייה בכדורסל. 

מישהי שישר תסובב אליי את ישבנה כשנכנסים למקלחת. 

מישהי שתרצה להצטרף לטיולי נהיגה בכבישי רמת הגולן (גם בחורף). 

מישהי שתבין שאני חייב את הקפה שלי מוקדם בבוקר ותקום יחד איתי רק בשביל לשבת למרגלותיי ולהניח את ראשה על ברכיי. 

מישהי שתוכל להרדם עם חיוך כשראשה מונח על החזה שלי ואני מלטף את ראשה. 

מישהי שאוכל לנהל איתה שיחות על הכל . מאקטואליה יומיומית עד פילוסופיה. 

מישהי שארגיש שיכולה לספר לי הכל הכל ללא חשש ולהפתח בפניי לחלוטין וההיפך. 

מישהי שלא תפחד להתאהב ולהיות נאהבת . 

לא הגזמתי נכון ? 

M

זוהי תחילתה של הזריחה. 

ההתנזרות בינתיים מחזיקה מעמד. ללא בדסמ או סקס כלל כבר מספר רב של חודשים. 

לא מתיימר להגיד שזה לא חסר. זה כמעט מיד אחרי מים אוויר ואוכל. 

אבל השנים האחרונות גרמו לשינוי. לרצון של משהו הרבה מעבר. 

מסתבר שכשאתה נושק לחמישים דברים משתנים (כן, מכיר את זה שאי אפשר ללמד כלב זקן תרגילים חדשים. . אבל ). 

אלכוהול ירד כמעט ל0 . בירה פעם בכמה שבועות. 

וויסקי לא זרם בגרון מאז דיסלדורף. 

שמתי למטרה לסיים את הדק לבריכה.לפני האביב ואלוהי מזג האוויר בינתיים זורם. אין היום משרד ואנשים חופרים לחוצים. רק אני, המלטשת וקורות הארז המדהימות. 

עבודות כפיים עושות לי טוב בנפש. סוג של תרפיה. 

בינתיים צופה בשועל הבן זונה שגנב לי כבר שני סטים של כפפות זוג כפכפים מתרוצץ ברחוב לפני שהלילה נעלם לחלוטין.

אולי הגיע הזמן שאחלוק את כל היופי הזה עם מישהי. אולי בסוף זו תהיה עובדת זרה שתטפל בי לעת זקנה. מה צופן העתיד אין לי יכולת לנבא. . אבל פאק איט. קארפה דיאם.  What will be will be. 

התפזרתי קצת במחשבות על הבוקר.

M 

הגיע הזמן לביקור מרכז. 

דומיננטי וסדיסט בתחת שלי. כמה שעות עם האחייניות הקטנות ואני שפוט לחלוטין. 

אז אם תראו בחור תשוש מסתובב בגוש דן תרחמו עליו קצת. הוא אחרי כמה שעות סשן אחייניות קשוח. ולא רגיל לאוויר המזוהם של המרכז. 

אבל לא לדאוג. . האיטלקיה זוכרת היטב איך לדהור בכביש 6 לכיוון הרי הצפון. מחר שעה וחצי וקפה במרפסת עם נוף לחרמון הלבן והכל יישכח. 

M סובל בעיר הגדולה.