|
|
|
היום יום חמישי ה29 לינואר הוא היום החמישי לספירת הכושר.
חמישה ימים ברציפות שכבודו לא מתעצל ויוצא לבריכה לשחות. זה לא פשוט להתנתק מהקמין הבוער ולצאת בגשם ובערפל לאימון.
גאה בעצמי.
נ.ב
גיליתי שגם האדים גורמים למבנה בריכה להיות אף אטום עוד יותר למציצנים. . .בונוס ישיבה בג'קוזי בלבוש אדם.
סתם תמונה להמחשה
סופ"ש שקט פורה ומפרה לכולם.
בפקקים למרכז הארץ וחזרה.
כך הדרך חפירות והוראות.
אם הייתי יכול הייתי משכיב אותה על הברכיים ו...
אבל עכשיו כבר בבית והחופרת מהוויז הועברה להשתק עד הטרלול הבא.
פאק מישור החורף. אין על ההר.
נייט פקקים. נייט מצוקת חנייה.
רק נוף, קמין דולק ושלווה.
M שב לגבולו בשלום בלי להרוג אף אחד בנסיעה זו.
אחד היתרונות הגדולים של קמין בזמן הפסקת חשמל.
אין על שחור עם הל כשהכל אפור מסביב.
או כמונשמר חסון אומר . . שניה לפני שגולש מורידים
M
וזה רק מהשבוע באחרון. .
1. מישהי מהעבודה שולפת מוצץ מכיס המעיל באמצע הפינת קפה. בתגובה לכך ומול קהל של 5 אנשים : לא ידעתי שאת בקטע של DDLG
2. יושבים בפינת עישון. מישהו נאנח כשהוא קם.
אני מעיר שגניחות כאלה הם תסמין של גילאי 50פלוס.
בתגובה מישהו שואל בתמימות . . מה לגבי כאבי ברכיים.
כבודו עונה. . זה כבר תלוי אם אתה סטרייט או גיי.
מפתיע. . כל כך הרבה שנים של יצאות לא פוליטיקלי קורקט ואפס תגובה ממשאבי אנוש.
M
אולי של קצת אפור בזקן.
פאקינג חצי מאה אני על הכדור הזה.
מספר פעמים זה היה קרוב אבל שרדתי.
אז בכנות . . כבר הגעתי למעמד דינוזאור ?
פוסט טרומהולדת בשעות הקרובות . . אין סיבה לחבל בכל הציפורניים בינתיים.
זה משהו שבחיים לא חשבתי שיקרה לי.
נוסע לארוחת חג.
לפני שעה עדיין קראתי כמה פוסטים על נרצחי השביעי.
בדרך לארוחת החג פתאום משום מקום השיר המזדיין הזה מופיע ואני מוצף בדמעות משום מקום.
אני לא אדם שבוכה בקלות. גם במצבים מאוד מורכבים . . מנסיון.
ופאקינג מונטי פייטון. . מי היה מאמין.
M
בך בשנתיים האחרונות. אמרה לי חברה טובה.
ירידה כזו באנרגיה וביכולות הפיזיות ( לא היכולות האלה, סוטים. אבל אולי גם.. הזדיינתי פעם אחת מאז אותו שביעי לאוקטובר המקולל. אין שום דרך מדעית לבחון זאת).
הרהרתי בכיפור בדבריה. יש בהן לא מעט מן האמת.
אני לא בטוח שזה בדיוק פיזי , אולי שילוב של פיזי ונפשי.
סוג של אובדן מוטיבציה שהולך ובא.
3 פרויקטים מתנהלים בבית בעצלתיים שבתקופה אחרת כבר מזמן הייתי מסיים. חוסר רצון לצאת לבלות או לטייל. אפילו סוג של חוסר רצון סתם להזדיין.
בעוד שבוע אני אמור לצאת לטיול ברמת הגולן. זהה כמעט לחלוטין לאותו טיול שעשיתי ימים ספורים לפני השביעי. אולי סוג של סגירת מעגל ויציאה לדרך חדשה.
בינתיים בפרץ אנרגיה נדיר הצלחתי להשיג התקדמות מסוימת באחד הפרויקטים בבית. הצבתי לעצמי יעד לסיים שני פרויקטים עד סוף החודש. סוג של ריסטרט למוח.
או שאולי פשוט הזדקנתי . . כבר לא יודע. . בקרוב 50 מגיע. אולי כשאחרים עוברים משבר גיל אני מתחיל לקנן.
תהיות של קפה בערב שישי
M
בהקמת משרד חדש בבית.
דבר ראשון ברשימה. . לדאוג למלאי מספק של חומרי הרגעה לפני שעולים לשיחות ועידה בווידאו עם אנשים שיכולתם השכלית מוטלת בספק. .
שבת שלום
M
אז הדיירת עם התחת המושלם והבעל החננה סיימו חוזה.
בערב החג קיבלתי הודעה שיש משלוח בדרך אליי.
מגיע שליח עם בקבוק וויסקי שעולה כמה מאות שקלים.
אמנם לא הברנד המועדף עליי אבל בכל זאת מתנה מרשימה.
כמובן שהייתי מעדיף את הישבן הנדיר הזה במקום וויסקי. אבל you can't always get what you want
וכנראה שאלכוהול זה what I need בשביל לשכוח ממנו.
M
