לפני חודש. יום שישי, 10 באפריל 2026 בשעה 6:24
שלא היה לי חלום שכזה ( בכלל בשנים האחרונות יש לי פחות ופחות חלומות בידיאסאמיים או אולטרה מיניים).
יושבת מולי בסלון X שם בדוי. בחורה בשנות ה20 המאוחרות. מנהלים שיחה ערה על נושאים שונים.
היא ספק מפלרטטת ספק מתחצפת. לפתע, זורקת הערה גילאית חצופה (משהו עח דינוזאור מה אתה זוכר משנות העשרים שלך).
אני קם בשלווה והולך לחדר הסמוך. חוזר ובידי אזיק משטרתי ישן שלא היה בשימוש שנים רבות.
ניגש אליה, המבט בעיניה המום, אינה מבינה את הסיטואציה. מעולם לא היה בינינו דבר מיני והיא אינה יודעת דבר על נטייותי.
אני אוזק את ידיה מאחורי גבה. מפעיל מעט כוח שגורם לה להתרומם ממקום מושבה.
ללא הגה משכיב אותה על ברכיי. ישבנה מונח היטב למול כף ידי השמאלית.
מבלי להפשיל את הטייץ הצמוד שלה אני לוחש באוזנה. "ממליץ שתתחילי לספור".
כף ידי נוחתת על לחי ישבנה , אנחת כאב מפלחת את שפתיה. היא עדיין מעט המומה ואינה סופרת.
ספאנק שני. דמעה קטנה זולגת על לחיה . שומע לחישה קלה "שתיים".
רוכן לכיוונה ולוחש באוזנה. . "התחילי מחדש".
היא מהנהנת בראשה.
ספאנק שלישי. "אחת" היא לוחשת.
אחת מה ? אני שואל .
רואה את האישונים מתרוצצים במקביל למשחשבה בראשה.
אחת אדוני ?
אני מחייך מעט.
ספאנק רביעי. שתיים אדוני.
אני מפשיל את הטייץ והתחתון הקטנטן מישבנה.
סימנים אדומים מעטרים את הלחי השמאלית הקטנה.
ספאנק חמישי. אני משהה את המכה ומשאיר את כף ידי על הישבן. ספק אוחז ספק מלטף.
שלוש אדוני. הטון מעט שונה. שילוב של כאב, הנאה והבנה של מה שמתרחש.
ספאנק שישי.
ידי ממשיכה ללטף את הישבן וגולשת בין הפלחים המאדימים. מרגיש את הרטיבות מציפה את פנים הירכיים.
עם ידי השניה אני מנגב את הדמעה הזולגת על פניה.
היא מחככת את פניה בידי כמו חתול שמבקש ליטוף.
אני מלטף את שיערה ומנחית ספאנק שביעי.
אנחת כאב מפלחת את חלל החדר. הקול כבר אינו לוחש יותר.
חמש אדוני הוא אומרת בגאווה. מרגישה את איברי מתחיל להתקשח במכנס הגינס הצמוד לבטנה.
אצבעותי חופרות בין רגליה. מגששות אחר מקור הרטיבות המתפרץ.
אנחות רמות ממלאות את החדר. נשימתה נעשית כבדה ועמוקה.
אני מניח אותה על ברכיה למרגלותיי.
משחרר את האקדח מחגורת המכנס ומניח על השולחן.
היא משחררת את אבזם החגורה מבלי לדבר. עיניה ממוקדות ברוכסן מכנסיי.
שולפת את איברי מהמכנס ומתחילה לנשקו. לכל אורכו.
אני אוחז בשיערה ומרים אותה .
ידי מסירות ממנה את הטייטס בתנועה מהירה.
מניח אותה בעוצמה על איברי הזקור.
היא מתחילה לרכב עליו בקצב הולך וגובר. נשימותיה מתחזקות ואני אוחז בה ומצמיד אותה אליי.
בשנייה שהיא גומרת אני מחבק אותה חזק ולוחש באוזנה.
"אז איך זה היה לרכב על דינוזאור?"
היא מחייכת בביישנות תמימה. מדהים. . אדוני.
שבת שלום סוטים. שקטנה ונטולת אזעקות.
M.