אני חושבת לעצמי קצת, שזה יהיה אולי איזה שהוא מסע לגילוי עצמי, והבלוג אולי יהיה סוג של יומן אינטרנטי עם כל מיני מציצים ואפילו מייעצים כמו שראינו עד עכשיו. לא מזמן הכרתי את הנשלטת שלו בשיחה של כולנו, ואחר כך גם ביקשתי ודיברתי איתה בפון כדי להרגיש שהכל בסדר מבחינתה. ניסיתי להבין אותה ואת הקטע שלה, ונראה לי שהיא ניסתה להבין מי אני ומה הקטע שלי. אז אני מודה שרק עכשיו מבינה שאם כזה דבר קורה, כולנו משפיעים על כולנו באיזה דרך כלשהיא, וזה לא משנה מי יהיה שם ואפילו לא משנה איזה סוג של קשר זה (הוא הגדיר את זה כצעצוע שנמצא על מדף, והוא גם אוהב לקרוא לזה נגיעות, אבל אחר כך הוא נכנס בדרך שלו לתוך העומק שלי והופך אותי לכלבה שפוטה שמתחננת ובוכה לו כשאני כבר תקועה ערומה על פלאג כואב כמו זונה מטומטמת). בשיחה הזאת עם שנהם דווקא אני הייתי הרבה יותר מרוגשת ובלחץ, ככה נראה לי, חח.. כי להם הפינה שלהם די ברורה, והפינה שלי אולי ממלאת לו משהו שהוא שונה ממה שהיא ממלאת, אבל אני לא יודעת להגיד מה זה הדבר הזה שאני נותנת והיא לא, אם יש כזה דבר. אני כן יודעת מה זה הדבר הזה שהוא נותן לי וזה די המון, למרות שלמישהו ציני מהצד זה יכול לראות מעט מאוד, ושאני מסתפקת כרגע בפחות ממה שמגיע לי. אבל מה זה מה שמגיע לי? איך אפשר להשוות בין גברים ובין חוויות? אני אמשיך לעדכן בהמשך.