לילות לבנים

במבטי על האוקיינוסים הענקיים עשיתי כמיטב יכולתי
לחייך עד שעינייך השרות ואצבעותייך
משכו אותי לאי שלך
ושרת לי לי הפלג אליי, הפלג אליי
תני לי לעטוף אותך
הנה אני כאן,
מחכה להחזיק אותך
האם חלמתי שחלמת עליי?
איפה היית כשהייתי מפרש ברוח?
עכשיו הסירה המטופשת שלי מנופצת ושבורה מאהבה על הסלעים שלך
בשבילך אשיר
אבל אני יודע שזה לא יגרום לך לגעת בי אני יודע שלא תגעי בי
בבקשה תחזרי מחר
הו ליבי
הו ליבי דואב מצער
אני מבולבל כמו נפש שזו עתה נולדה
גאות של חידות
האם עליי לעמוד בין השברים?
או שצריך אני לשקר לעצמי על מותך
תשמעי אותי שר
תשחי אלי, תשחי אלי
תני לי לעטוף אותך
אני כאן, אני כאן
מחכה לעטוף אותך

נתת לי חיים אך לא הכרנו ועמדנו באולם הריק אך המלא.

זיכרונות העבר לחשו את אשמתי הבלתי נסלחת,

והחוטים נקרעו מלאך שומר שלי,

מלאך שדואג תמיד.


שברים ממלאים את החלל הקר שנוצר.

כולנו חומר ביד היוצר,

היוצר הוא אנושי, אנושי מידי

הוא שולט ברוח,

ואנחנו ספינה ששטה לדרום האפל או לצפון הפורח.


לראות יותר מידי ולא להרגיש,

להרגיש ולא לראות,

כי גבר אתה וגבר תישאר,

ובסוף תרגיש ותיקבר.


המים מילאו את הכוס וכעת הם זולגים על הדפנות.

ואין מנוס משיטפון,

איפה נעלמת מלאך שומר שלי?

אך השמיים והכוכבים נשארים שותקים וקרים.

פרידה:
זיכרון של מיתרי קול מטפטפים מדמעות "באני נראה אותך טוב אליי, אני אתגעגע לשמוע את הקול שלך". התחבקנו ובכינו בלי לדבר, כמות זמן שנראתה נצח, אולי זה היה חצי שעה אולי רבע שעה ואולי שעה.

גם ככה כל הקירות בבית הזה כבר בכו ודמעו במשך כל כך הרבה זמן. כל העציצים קמלו מעצב והכל נשבר, מאפרות מכשירי חשמל, כלי כתיבה ולבבות שעדיין מאוהבים.

פעם. זה היה כל כך מזמן, אולי בחיים אחרים, ביום שטוף שמש ישבנו על מדרגות בית הקפה וסיפרנו בדיחות, העיניים נצצו וכל חיבוק גרר איתו זרם חשמל שהיה יכול להשבית תחנת כוח.
האם אחרי כל תעתועי האהבה האלו התגברנו?
אני לא.

הלכתי בצללים ולא נתקלתי בך.
מעין סיפור רומנטי שכביכול היה אמור להתרחש.
עולם של אבן עטוף בפנטזיות ורודות של תקווה.
האמת העירומה היא כל כך דפוקה.

האור בחלונך תמיד דולק,
ואני כל כך רחוק ,הולך בוואדי הנצחי תמיד.
חשבתי שאתקל בך באיזה יום שטוף שמש...


גם בצללים של הבית הנטוש והטיח המתקלף לא נפגשנו.
אמרתם שזה סיפור רומנטי שכביכול אמור להתרחש,
האם ידעתם שעולם של אבן עטוף בפנטזיות ורודות של תקווה?
ואם לא אז תשמעו האמת העירומה כל כך דפוקה!


למה האור בחלונך תמיד דולק?




אני נמצא רחוק בוואדי הנצחי.

איך קרה שחתמתי על ספר החוקים הזה?
איפה לעזאזל זה קרה כשנכנסו בי השלושה? כשקרעו לי את הנשמה? שלקחו את טיפת חיי האחרונה? כשמחקו לי את החיוך ? כשהשתיקו לי את הצחוק ????

איך זה קרה ??איך חתמתי על ספר החוקים הזה?????
על מה אני מדבר אתם שואלים אגיד לכם אולי תזהו ....

פרק ראשון
חוק ראשון אסור לספר!!!!
חוק שני לשתוק בכל מחיר!!!
חוק שלישי אסור לבכות אתה גבר!!!!
חוק רביעי זה באמת לא קרה!!!!
חוק חמישי להמשיך כרגיל!!!
חוק שישי להיות גבר!!!
חוק שביעי כואב לך אז תשתוק !!!!
חוק שמיני להיות כמו כולם עם כולם!!!
חוק תשיעי שחוזר על חוק שלישי אסור לבכות !!!

פרק שני
חוק ראשון כואב לך תספוג את זה אתה גבר !!!
חוק שני אל תביע רגשות אתה גבר התנהג בתאם !!!
חוק שלישי להיות קשוח אתה גבר !!!
חוק רביעי לפחדנים אין זכות קיום !!!

פרק שלישי
חוק ראשון אל תספר - לא יאמינו בכל מקרה !!!
חוק שני אשה לעולם לא תבין !!!
חוק שלישי הכל היה - למה לדוש שוב בעבר???
חוק רביעי אל תשאל דבר !!!
חוק חמישי אל תהיה רגשן !!!
חוק שישי אתה גבר !!!

פרק רביעי
חוק ראשון מותר לחתוך שממש כואב
חוק שני אם כבר לבכות אז שאיש לא יראה אתה עדין גבר !!!
חוק שלישי אל תצעק כשאתה מתעורר מסיוט !!!
חוק רביעי אל תעורר חשד

פרק חמישי
חוק ראשון אתה טמא
חוק שני אתה לא שווה יריקה
חוק שלישי אתה הזבל של כולם
חוק רביעי .... לא יכול כבר להמשיך יותר מדי חוקים
יותר מדי אזיקים...

את הכאב הזה איש לא יכול לקחת ...וכל מילה מעודדת מיותרת
אני אבוד לא שווה דבר ....לא שווה מילה ....לא שווה יריקה....
נמצא בתוך פינה מבודדת בראשי מתחבא שם כדי שלא יבוא די שאם יקרה...
מה שכבר קרה...לא הרגיש כלום ....
כשאני ער אני ישן וכשאני ישן אני ער...הכל הכל הפוך לא מוסבר הכל כואב כל כך
אולי אמשיך בפעם אחרת....סליחה....

כל ילדי האלוהים זקוקים לנעלי טיולים,
קח את בעיותך הרחק מכאן.
כל האנשים הטובים קוראים ספרים טובים.
עכשיו המצפון שלך נקי.

בבוקר כשאני מנגב את המצח.
אני מנגב את המרחק שעברתי.
אני אוהב לחשוב שאני בעל כח רצון,
ולעולם לא לעשות מה שאת אומרת.

תראי את עיניי הם כמו הולוגרמות.
תראי אהבתך גירדה דם מידיי.
מידיי את יודעת שלנצח יותר
לא תהיי יותר מנפתול בפקחותי.

רק זללנו עוגה קטנה,
למען הכיף של האנשים בלילה.
מאוחר בלילה אין צורך בעויינות,
רק חיוך ביישני ושהות לחופש.

לא איכפת לי ממחשבותיהם השונות והמשונות,
מחשבות משונות עושות לי טוב.
ידיים מושטות מעלה צנוע ושלם.
כל בני האלוהים גבו את המיסים.

תראי את עיניי הם כמו הולוגרמות.
תראי אהבתך גירדה דם מידיי.
מידיי את יודעת שלנצח יותר
לא תהיי יותר מנפתול בפקחותי.

כוס תה נותנת זמן לחשוב,כן,
זמן לסכן חיים חיים חיים...
מתוק ויפה תואר,רך וחזירי
תחיה כמו חזיר עד שתראה את האור.
תחיה כמו חזיר עד שתראה את האור

חצי מהאנשים קוראים עיתונים.
קוראים אותם יאה וברור.
אנשים יפים,אנשים כעסנים,
אנשים חייבים למכור,
חדשות שצריך למכור.

תראי את עיניי הם כמו הולוגרמות.
תראי אהבתך גירדה דם מידיי.
מידיי את יודעת שלנצח יותר
לא תהיי יותר מנפתול בפקחותי.