שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחשבות של דרומית

לפני 4 שנים. 22 ביולי 2019 בשעה 12:02
לפני 4 שנים. 26 ביוני 2019 בשעה 11:04

אולי אני אתן לך כמה שיעורים באנגלית?

 

I DON'T NEED YOUR TOVOT.....

 

כפיש?????????

לפני 4 שנים. 25 במאי 2019 בשעה 20:32

קחי את הזמן הכאב הזה יחלוף אני מבטיח ...

 

 

את זה הרופא אמר ..

אחרי התעלפות בבריכה , איבוד נוזלים , החום , האינפוזיה .. הבושות ..

 

אז לוקחת את הזמן 

 

 

 

מעבירה אותו בבילוי לילי בבית חולים ..

 

לפני 4 שנים. 14 במאי 2019 בשעה 19:45

שלישיה 

רביעיה 

חמישיה 

שיהיו מתוקים, עמידים , טעימים שוקולדים

 

 

טעמי במארז זה מה שבא לי עכשיו!

 

 

לפני 4 שנים. 6 במאי 2019 בשעה 13:30

היה כל כך חם היום אז התגנבתי לוילה של השכנים שלי, יש להם בריכה ענקית והם לא בבית ..

אז התגנבתי יצאתי מהבית יחפה בשמלה אדומה קצרצרה נטולת חזייה ותחתונים , עברתי במעבר העצים שמפריד ביננו הצצתי שהמנקה לא בסביבה וקפצתי למים 

ואיזו תחושה מופלאה זו לקפוץ בחום של 30 מעלות למים קרים

נפרשתי על גבי פרשתי ידיים ופיסקתי רגליים ונתתי לזרם הדק לגעת בי בכוס בשדיים בפטמות המזדקרות מהרוח הקלילה שנשבה והתענגתי על הרגע הממכר הזה.

מדי פעם הצצתי לראות שאף אחד לא נמצא בסביבה והמשכתי לצוף על המים ולעצום עיניים לדמיין אותך לרגע שם איתי, מזיין אותי על שפת הבריכה ורק הנשימות שלי ושלך נשמעות ברקע.

עוד סיבוב אחרון השפרצה של מים ואני יוצאת ערומה כביום היוולדי, מניחה מגבת על הגוף ומתגנבת בין העצים בחזרה הבייתה

נשכבת על המיטה ומזמינה את הכוס שלי למשחקים.

חבל שאין מנוי להנציח את הרגעים המופלאים ...

 

לפני 4 שנים. 5 במאי 2019 בשעה 15:42

אתמול חזרנו לארץ.

ואני מדושנת מעונג, משילוב מושלם בין מנוחה, הנאה שלווה ופריצת גבולות..

קצת דוהרת. טיפה שועטת. 

לפעמים צועדת. מביטה סביבי. מבינה שרגעים שחלפו כבר לא חוזרים ואולי גם לא צריך כבר לעצור אותם נוגעת בהם נגיעה אחרונה משחררת, כבר לא נאחזת.

 

נושמת זיכרונות ומתייקת אותם בתאי מוח אפלים, אולי בעתיד אדפדף בהם כשארגיש צורך להרגיש אותך.

 

זה היה טיול משנה תפיסה.

מחבר. מרחיב דעת וצורת מחשבה.

זה היה טיול של חזרה הביתה אל עצמי,  טיול של תשובות לשאלות שלא העזתי לשאול את עצמי ובטח לא לקבל תשובות .

 

ובשובי אני מבינה שיש לי כל כך הרבה את מי לחבק. כל כך מלא למי להודות, בדרך לחלק מלא נשיקות, ומלא לחלום והמון להגשים.

עכשיו יש גם סוג של פרופורציה, הבנה.

ויש מקום להווה. לעבר.  ובעיקר מקום לעתיד.

נקייה.

 

 

 

לפני 5 שנים. 24 באפריל 2019 בשעה 6:15

אז אחרי שספגנו תרבות במוזיאון הפראדו.

קינחנו בשמש הנעימה של כיכר פוארטה דל סול.

עשינו שופינג מטורף וחזרנו עמוסי שקיות לחדר .

חיסלנו טאפסים , קלאמרי שרימפס ומיני ירקות.

רקדנו קצת פלמנקו ונהנו ממחזר מקומי

יצאנו סקסיות וחתיכות ורעננות לאחד המועדונים היותר מדליקים פה באזור 

היין 

המוסיקה

הגוף שנצמד לגבר לא ידוע ונע לצלילי המוסיקה בטירוף של קצב ומיקצב

איזה לילה משוגע 

מנוחה קצרה ואנחנו שוב הולכות לקרוע את העיר

צ'או

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 22 באפריל 2019 בשעה 8:27

זה מה שקראתי בעמוד שלו באינטרנט..

בחוץ עכשיו 14 מעלות, ובחדר שלי חם בטירוף יש סיכוי ששודרגתי לחדר עם סאונה??????

לפני 5 שנים. 21 באפריל 2019 בשעה 19:51

המזוודה כבר ארוזה

אני מוכנה 

עוד שעתים מתעופפת לחופשה מרגיעה

SEE YOU SOON 

לפני 5 שנים. 21 באפריל 2019 בשעה 18:18

4 חודשים משויכת כביכול סימפוניה מושלמת.

ההתחלה הייתה נפלאה הוא היה השולט המושלם המבין המתחשב התומך.

הוא התקשר כמעט בכל ערב, דאג והתעניין לשלומי, ניהלנו שיחות ארוכות לתוך הלילה עם הרבה צחוק וחיוכים, הוא הקסים אותי והתאהבתי בו עד כלות הורדתי מגננות מולו הפכתי למולו שקופה והייתי מוכנה לוותר על הכל בשבילו הוא היה האחד.

ההתמסרות אליו לא איחרה להגיע, התמסרתי אליו בגופי ונשמתי גופי היה שלו וכך גם ליבי, במפגשים המעטים שהיו לנו הוא הוכיח כי הוא מעבר לראוי להיות האחד וכי הוא האחד.

משפטי הפתיחה בבלוג המשונן שלו היו לי כקו מנחה לאיך הייתי רוצה להיות בתוך קשר שליטה 7\24, כן הוא התיימר להיות השולט המושלם. האמנתי בו ויותר מכל האמנתי בנו חשבתי שזאת הופכת להיות מעבר לקשר שליטה קשר זוגי מושלם על כל חלקיו למרות המגבלות ולמרות הקושי באמת ובתמים חשבתי שזה יהיה הקשר המושלם. 

אז חשבתי .

לאט לאט החלו להופיע הסדקים, זה התחיל בשינוי הבלוג שלי ומחיקת כל פוסט שנכתב לפני שהוא נכנס לחיי, זה המשיך באיסור מוחלט להיכנס לכלוב אלא אם כן אני נכנסת לכתוב פוסט ספציפי עליו שמהלל ומשבח אותו על היותו האדון המושלם. אחריו נוספו הגבלות נוספות לא לאונן לא לדבר עם חברות לא לצאת, לקבל את אישורו לכל לבוש תסרוקת, איפור , יציאה כניסה לשירותים שינה מקלחת וכו'.

האמת שהסכמתי להכל הייתי כל כך שבוייה בו שהתעלמתי מכל נורות האזהרה שהבהבו ללא הרף מול עיני, למרות האיסור החמור לכניסה לכלוב העזתי להיכנס ולקרוא את הפוסטים המהוללים שהוא היה מעלה בהתחלה די חשבתי שהם כתובים עליי אך ככל שהזמן עבר הבנתי שזו ממש לא אני ויש שם מישהי אחרת שהוא מהלל ומשבח וזו דפנטלי לא אני , השיחות התמעטו וכנ"ל גם הפגישות, כל פעם שביקשתי שיתקשר הוא מצא תירוץ אחר למה הוא לא פעם הוא עסוק ופעם אחרי הוא חולה ובפעם האחרת הוא בארוחת ערב רשמית של המשרד ובפעם האלף הוא בבית חולים עם חברה של החברה של החבר של הדודה ושל הדוד מדימונה או מכפר סבא...ואז הוא בכלל בחו"ל ואז הטלפון לא עובד ואז הוא שוב בחו"ל ... התירוצים והשקרים הפכו לחלק מהשגרה הקיומית.

השקרים הפכו להיות לחם עבורו הוא השתמש בהם בלי הרף, ידעתי שהוא משקר כמו שידעתי שאני צריכה לקום וללכת אבל לפיתת הנחש שלו סביבי הייתה כל כך חזקה שלא הצלחתי לקחת את עצמי ולומר לו שזה נגמר אך האהבה הלב הוא טריקי, ברגע שהוא מתאהב הוא משאיר את העיניים עיוורות וכך הייתי עיוורת ..למחצה

לפעמים חשבתי שאני חשובה לו וזו רק מהמורה קלה בדרך ושזה יחזור למה שהיה בעבר שהוא יהיה שלי כמו שהיה בהתחלה אבל הדרישות הקשות נעשו יותר חריפות היחס נעשה יותר משפיל והתווספו אליו בקשות שונות של קניות ומימון כספי שלרגע לא חשבתי שיגיע.

הקש ששבר את גב הגמל היה יחס אחרון ומשפיל אז הגענו לפסח זמן שחרור עוברת מעבדות לחירות, כבר לא הכלבה התמימה שלך אדוני 

אולי לא אמרתי לך אבל שתדע אתה רחוק אלפי שנות אור מלהיות אדון, אתה לא יודע לשלוט ובטח לא יודע להכיל אתה שקרן מדופלם שעובד על אנשים בעיניים וזה מצליח לך. אתה לא נולדת להנהיג ואתה בטח לא משמש דוגמה לאחרים, האירוניה שהמשפט שמתנוסס בבלוג שלך ששליטה צריך לקבל ולא לדרוש רחוקה אלפי שנות אור ממך.

ציפיתי לקשר קבוע עם משמעות וקיבלתי גיבוב של שטויות ושקרים .

אז היום אני משתחררת ממך ומהשקרים שלך אדוני.