מחשבות של דרומית

אתמול חזרנו לארץ.

ואני מדושנת מעונג, משילוב מושלם בין מנוחה, הנאה שלווה ופריצת גבולות..

קצת דוהרת. טיפה שועטת. 

לפעמים צועדת. מביטה סביבי. מבינה שרגעים שחלפו כבר לא חוזרים ואולי גם לא צריך כבר לעצור אותם נוגעת בהם נגיעה אחרונה משחררת, כבר לא נאחזת.

נושמת זיכרונות ומתייקת אותם בתאי מוח אפלים, אולי בעתיד אדפדף בהם כשארגיש צורך להרגיש אותך.

זה היה טיול משנה תפיסה.

מחבר. מרחיב דעת וצורת מחשבה.

זה היה טיול של חזרה הביתה אל עצמי,  טיול של תשובות לשאלות שלא העזתי לשאול את עצמי ובטח לא לקבל תשובות .

ובשובי אני מבינה שיש לי כל כך הרבה את מי לחבק. כל כך מלא למי להודות, בדרך לחלק מלא נשיקות, ומלא לחלום והמון להגשים.

עכשיו יש גם סוג של פרופורציה, הבנה.

ויש מקום להווה. לעבר.  ובעיקר מקום לעתיד.

נקייה.