סקס, סמים ורוקנרול
מחשבות של דרומית
אי אפשר לבכות על חלב שנשפך ואי אפשר לשוב לאחור הדלת נסגרה.
המסמר שננעץ אתמול נכנס ישר אל תוך הלב וגרם לו לדימום קל, כן למרות שידעתי את הכל .. לקבל את האמת בפרצוף משנה את כל חוקי המשחק ..
כרגע עוד מדממת אבל גם זה יעבור תמיד תישאר מיוחד בעיניי.
הוא לא מסתפק במה שיש..
לא מפסיק לחפש
ראש על השולחן
ידיים ורגליים קשורים כצלב
ישבן מורם
השוט צולף
הישבן אדום
החור נפער
הזין נכנס
הכאב עצום
ההנאה יותר
כולם מדברים על אהבה.
אבל, איפה היא האהבה הזאת שכולם מדברים עליה ???
לפעמים בלילה אני עוצמת את עיני ומדמיינת אותה באה ונכנסת לחיי, אולי היא תבוא פעם לבקר .
כשהיא תבוא לא אתן לה ללכת למקום אחר.
בוקר צהריים.
אני יושבת במרפסת בשמלה פירחונית האוויר הנעים חודר מתחת לשמלה ומרגיע את הרטיבות שלא נגמרת.
על הגז מתבשל לו על הקוסקוס והמרק.
ענן של ריח שולח ומציף גלים בכל הבית.
יצור אחד שוכב בבטלה בסלון וצופה במסך.
יצורה גדולה לא מצליחה להיפרד מהמיטה למרות שכבר צהריים.
יצורה גדולה ואחראית מדריכה בקייטנה ומסנגרת אותי להסעות.
והיצור הקטן שלי , יושב בגיגית ערום במרפסת הבית, משפריץ מים ומשוחח איתי על שיקוי קסמים, מלטף את פניי באצבעותיו מחבק ואומר אמא מתוקה תראי לי את הפנים היפות שלך .
חצי מהגיגית עם המים כבר עלי.
אבל למי באמת איכפת עוד יום קיץ טיפוסי אשמח לעוד ימים כאלה .
אני שנאת בתי חולים מסדרונות קודרים ולבנים
הקירות מקושטים בתמונות שמנסות לגרש את העצבות מהפנים
תמונות מחייכות של ילדים שמחים ומאושרים
דגים בתוך אקווריום גדול זהובים שחורים דגים שמחים משוחררים
אני שונאת בתי חולים את הריח שמחניק את הנשימה, ריח של תרופות ומכשירים רפואיים ריח של חנק
ילדים בוכים בחדר הסמוך ואמא שמסתובבת עם עיניים דומעות וילד תלוי על צווארה שמוט
אתה שוכב במיטה החום מטייל בגופך הקטן ולא נותן לך מנוח
שמוט עייף מחייך רוצה הבייתה, גם אני מתוקי שלי גם אני
עוד מחט עוד בדיקה עוד נוזל צהוב שנכנס לתוך הבטן הקטנה שלך
שונאת בתי חולים שונאת
עוד טיפה עוד קצת אהוב שלי אנחנו תיכף עפים מפה.
״ הקול בראש״... הכל בראש....
יש את הימים האלה שאת מגיעה לעבודה עם חולצה מעט חושפנית, מעט צמודה שחושפת את החריץ בין השדיים.
והמכנס הצמוד בלי התחתונים נצמד לישבן ומגלה תחת סקסי וחצוף.
מבטים, מבטים לשון שיוצאת החוצה .
כמו כלבבים מיוחמים.
לא בא לי להיות נחמדה היום אז כמו שקרח אומר :
זדיינו.