מחשבות של דרומית

בוקר צהריים.

אני יושבת במרפסת בשמלה פירחונית האוויר הנעים חודר מתחת לשמלה ומרגיע את הרטיבות שלא נגמרת.

על הגז מתבשל לו על הקוסקוס והמרק.

ענן של ריח שולח ומציף גלים בכל הבית.

יצור אחד שוכב בבטלה בסלון וצופה במסך.

יצורה גדולה לא מצליחה להיפרד מהמיטה למרות שכבר צהריים.

יצורה גדולה ואחראית מדריכה בקייטנה ומסנגרת אותי להסעות.

והיצור הקטן שלי , יושב בגיגית ערום במרפסת הבית, משפריץ מים ומשוחח איתי על שיקוי קסמים, מלטף את פניי באצבעותיו מחבק ואומר אמא מתוקה תראי לי את הפנים היפות שלך .

חצי מהגיגית עם המים כבר עלי.

אבל למי באמת איכפת עוד יום קיץ טיפוסי אשמח לעוד ימים כאלה .