לפני שנה. 3 בספטמבר 2023 בשעה 17:39
המקומות שבהם אני מרשה לעצמי להרפות ולצלול אל הכאב
הם יפים כל כך.
הם חיים וחורכים וצורחים
וכל כך יפים.
אני שמה לי חושך ומוזיקה
ונותנת לכאב הזה לשטוף אותי
מבפנים החוצה ומהחוץ אל הבפנים
ושוב
כמו לטבוע בגלים
כמו לטבול במקווה
ולצאת ממנו
טהורה.
את אפפעם לא הבנת את הצורך הזה שלי לשרוט את עצמי ככה.
אלהים כמה אני מתגעגעת.
את לא קוראת את מה שאני כותבת לך כאן. איך, תגידי לי, איך.
