התיקון

שוב יושבת על אותה הספה

מול החלון לרחוב הסואן

אתמול שכבתי פה פשוקת רגליים ערומה

ודמיינתי אותך מזיין.

זונת רחוב שאני, כלבה מלוכלכת

אם היה לי איפור הוא היה בודאי נמרח

מהדמעות שמתגלגלות, לא אחת אחת

כולן ביחד בבת אחת

כאילו מישהו מבפנים דוחף אותן מהר החוצה

מיותרת. טיפשה. איומה.

החיים שלי מסודרים סביבי בארגזים

עם מסקינטייפ 

ובא לי לצרוח אם מישהו שומע

רוצה את החיים שלי בחזרה.

לא יפה. גם הגוף לא משהו. תמיד ארצה להיות מישהי אחרת. 

לא רוצה. אותי. יותר.

מבקשת בלב סליחה מכל אלה שנגעתי בהם. ועל כל הכאבים שעוד יהיו. סליחה. 

מיותרת. טיפשה. וגם הגוף לא משהו.