God Slave the Queen

...

את רוחפה כצל
את לוקקה כנחל
את תלכחי בכל, בכל אשר יאהב
את ערמה כליל
את יחומה כשחל
את צוחקה כנחל האכזב

(יונתן רטוש)

...כיצד אמצא אותך.

אי אפשר לזכות בלוטו מבלי לקנות כרטיס. ואני כותב כאן מעט. ואולי דווקא כי הכתיבה היא חלק ממני, איכשהו היא נאלמת כאן. 

ואני אמנם פונה מדי פעם אל מישהי עם בלוג אינטליגנטי, כזה שמעורר את בלוטות השליטה, משני הכיוונים. אבל עדיין לא נמצאה האחת.

The One. אחד השירים האהובים עלי של אלטון ג'ון. עם השורה האלמותית, Reality runs up your spine...

המסע בעיצומו. אז את, כן את, ש- Reality runs up your spine, כיתבי לי. 

לילה טוב.

היא אמרה שהיא רוצה לגלח את שיער הערווה.

אמרתי לה, שאני אעשה את זה. לרגע היא חשבה להתנגד. אמרתי לה שוב, אני אעשה את זה.

הקצף, הגילוח המדויק (טוב, שנים רבות של נסיון...), הישיבה שלה על שפת האמבטיה, הריחות הנעימים... כשסיימתי ורק העברתי את היד על הדגדגן הרטוב והתפוח - היא גמרה במהירות שלא היה מבייש שפן צמרת.

מקווה שהשיער יצמח מהר.

ביקשת שאקח את צילך, כדי שלא ילווה אותך לנצח,

הפרדתי אותו ממך, באבחת שוט, ללא סימן או פצע,

כעת אין לך צל, הצל שלי שומר גם עלייך, ליבך מתרפק,

כי אם אין לך צל, אין לך גם צל של ספק.

(סיפור קצר ואמיתי, כל מילה)

נסעתי לפלורידה, לפגישת עסקים. הגעתי ביום א', יום פנוי. שמש יפה מחממת את התודעה ואני יורד למרכז המסחרי שליד המלון, לנשום קצת אמריקה. אני מבחין באישה יפה, יפה עד כאב. אני מביט בה באופן ברור, בוטה ולא מוסתר. מצליח ללכוד את תשומת ליבה. היא מביטה בי. אני חוצה את הכביש, היא מחזיקה ביד משקה שקנתה בחנות מיצים טבעיים. אני מביט בה. היא מביטה בי. לא מוריד את עיניי. היא מביטה ברכב שלידה. נכנסת לתוכו. זורקת אלי מבט ואני רואה את אורות הרכב נדלקים. אני ממשיך להביט. היא מאותתת ויוצאת לעבר הרמזור שהיה מאד קרוב. עוצרת באדום. אני עדיין מביט, מהופנט. לפתע, נדלקים אורות הנסיעה לאחור, האוטו חוזר אל החנייה. היא יוצאת בצעד קליל מהמכונית, צועדת לעברי. אני בהלם פתאום. היא מגיעה עד אלי, מחייכת חיוך מושלם, שולחת אלי את ידה הימנית ללחיצה. Hi, my name is Kelly, let's drink something. כך היא אמרה. ואחר כך היו כמה שעות מהיפים בחיי.

הייתי בך גם קודם,

עמוק בתוך ראשך,

נמרח לך כל האודם,

הלב שלך מושך.

הייתי בך שנית,

קולר לצווארך,

הרכנת ולא ענית,

הרגע מתארך.

אהיה בך גם הערב,

בתוך כל הפתחים,

תרצי בי ללא הרף,

אפרוק בלי מתחים.

ואם אהיה בך שוב,

שולט ולא עולב,

תדעי את שחשוב,

עמוק בתוך הלב.