לפני שנה. יום שישי, 25 באפריל 2025 בשעה 14:04
שנה. שנה עברה מאותו לילה. לילה שהיה מלא בחששות, בפרפורי בטן, בהתרגשות גדולה.
ממתינים לשעת השין, אז בינתיים מתחבקים כדי שלא יהיה קר, והיה קר.
המפקד מעיר את כולנו, יוצאים.
שני טורים מסודרים, מרווחי לילה, כמו שלמדנו בטירונות.
בשקט בשקט כל אחד עם המחשבות שלו, מבטים קדימה מוודאים שלא מאבדים את החבר שלפנינו.
את המשקל שסחבנו שם לא אשכח, המון מים כי מי יודע מה יהיה, ליתר ביטחון, אבל לא מתלוננים, פנינו קדימה.
עם חזה מורם הולכים והולכים וממשיכים ללכת.
מפה שומעים ירי ומשם שומעים פיצוץ והכל חדש, מפתיע, משמח.
מה שבטוח שכולם מבינים שמשהו חדש מתחיל כאן, משהו שלא נשכח, שיחקק בזכרוננו, שירים את רוחנו, שיהפוך אותנו לעם חזק.
שנה. שנה עברה, ועברנו בה כל כך הרבה.
*הטקסט נכתב על ידי חבר מהפלוגה שלי, שנה לאחר הכניסה(הראשונה) לעזה.