Life by yunis

גם זין בתחת

אז התחלתי אותו בדרך מענגת 🙃

נדירים כאלו

שאני יודע מה אני רוצה

אחרי תקופה ארוכה מחוץ ל"משחק", אם זה בגלל מלחמה שהתנהלה בחוץ ובעיקר בפנים(הנושא בטיפול אני מבטיח)

ידידה  חדשה ומהממת הציעה לי להתלוות אליה לאורדורה, חששתי קצת אבל נעניתי להצעה שלה.

באורדורה כבר הייתי לפני 3 שנים, הגעתי לבד והחוויה הייתה קצת קשוחה לי, לא בגלל האירוע עצמו, היה מהמם, באמת, פשוט לשבת לבד בצד ולצפות זה לא קל, במיוחד למי שמתבייש בהתחלה..

אז הפעם היה לי ממש כיף, שמחתי להכיר את אור המקסימה שגרמה לי להרגיש כאילו אנחנו מכירים כבר שנים,

הכרתי סוף סוף את המלכה גלי וקבלו סקופ - היא אפילו יותר מהממת במציאות 😍

התחרות כלבלבים הייתה ממש חמודה, צחקתי ממנה ממש ובמיוחד מהמלכה דנה (שאמרה לי שאני חולק את אותו השם כמו הנכדה שלה חח)

לסיום,

היה ממש כיף, אווירה מאוד נעימה גם למי שלא בא לשחק,

אני שמח לחזור לשגרה, שמח לצאת החוצה ולהכיר אנשים חדשים ובמיוחד מלכות מהממות ❤️

שלום לך, גברת רוזנצוויג.

רציתי לספר לך משהו על גלעד גולדברג, הפרא אדם ההוא שקיבל ממך "בלתי מספיק" בהתנהגות.

אז גלעד, שהיה מגיע לכיתה בלי תיק, התגייס לצנחנים. עם הקפריזות שלו הוא לא שרד את הגיבוש לסיירת, אבל הגדוד חיכה לו בזרועות פתוחות.

גלעד, שפסלת לו מבחן בגלל פתק שהחביא בתחתונים, סיים טירונות וקיבל פק"ל נגב - ששוקל, יקירתי, כמעט כמוך - כפול חמש. ועם הנגב הזה הוא נכנס ללבנון. גלעד, שהעפת אותו מהטיול השנתי אחרי שהכניס סמירנוף אייס לג'ריקן הכיתתי, נתקל בכמה חיזבאללונים שהמטירו אש תופת על המחלקה שלו. כדורים,רימונים וטילי סאגר פילחו את האוויר ברעש בלתי נסבל.

גלעד, שהשעית מהלימודים אחרי שעישן "אני לא רוצה לדעת מה" בשירותים, הסתכל הצידה ומצא את החבר שלו לוי עם חור כניסה בעורף, שוכב בתוך שלולית דם. בדיוק חמש שניות לקח לגלעד לתרגם פחד לפלט של תורת לחימה.

גלעד, שהשחיל את המכונית שלו לחנייה השמורה של המנהל, גילה שרוב המחלקה שלו חטפה הלם קרב, כולל המפקד. הוא לקח את השניים היחידים שלא נשברו ותפס פיקוד. זעק וצעק וצרח את הפקודות שבזכותן המחלקה הזאת חיה.

גלעד, שמרח לך על הכסא דבק מגע לפני שנכנסת לכיתה, הזמין בקשר פינוי מיידי לשלושה לוחמים עם רסיסים בעיניים.

גלעד, שבטיול למוזיאון האצ"ל נשאר לישון באוטובוס, נצר את הנשק לרגע כדי לאסוף מהרצפה ולשמור בכיס את הכיפה ספוגת הדם של לוי.

גלעד, שלא ניגש לבגרות באזרחות כי באותו יום היו גלים, סחב את לוי על הגב ונמרח בדם מהפצע הפתוח בראשו, שלא הפסיק לטפטף.

גלעד, שבמסיבת הסיום עלה לבמה עם סיגריה, עלה ללוויה בהר הרצל עם כל המחלקה, אבל עמד בצד. כשכולם בכו על הקבר, גלעד הסתכל לצדדים. אחרי כל הדרשות וההספדים, שנייה לפני העלייה לאוטובוס, גלעד הסתובב ונעמד מול הקבר. הוא פרץ בבכי פתאומי וכל כך חזק, שנדמה היה כאילו כל רגע לוי קם להרגיע אותו. ארבעה אנשים אחזו בגלעד. שום דבר. צווח לאדמה את כל מה שהצליח להדחיק בשדה הקרב.

גברת רוזנצוויג, לא צריך תעודת בגרות, אבל כשאף אחד לא יראה, שלפי מהמחשב את גליון ההתנהגות של גלעד. מחקי את התאריך בתעודה המקורית, רשמי "2006", ובמקום "בלתי מספיק" כתבי "גיבור".

נכתב ע"י עודד טרטמן, חובש קרבי בגדוד 890.

והנה אני, תלמיד בעייתי שהפך להיות נגביסט חוד,

הטקסט הזה גורם לי לבכות, כל שנה מחדש...

לשמוע באוזן "איזה כלבלב חמוד אתה"

"אני הולכת לזיין לך את התחת"

"תלקק הכל"

"אני אוהבת אותך"

I'm nice, but I'm an asshole, but i have a big heart, but i really don't give a fuck

But i care sometimes, but fuck everybody...

If that makes sense

עד המנוי הבא 😉

מה שאני צריך

מה שאני ממש רוצה וממש צריך

בזמן שהם ישחקו בכדור, אני אשחק לך בכוס

נשמע טוב?