לפני 7 שנים. 8 באוקטובר 2016 בשעה 15:18
השיחה שאחרי הייתה מתישה לגמרי היובש שבקולו והערגה שבקולי שאלה כל כך פשוטה מה שלומי ואיך מרגישה? אחרי ששוחררתי. הבסדר היבש שמילמלתי במקום לספר שכל כך התגעגעתי וכמעט נשברתי ולשלוח הודעה או להתקשר אלייך אבל זה לא יכול לקרות סתם כך אסור לי להפר את שלוותך.
זה יותר מכואב זה מחלחל עמוק בגוף בתוך הלב, מרגישה איך הדם ניגר ממנו בקצב שוטף לא טיפטוף קל אלא באותה המידה שהייתי מטפטפת לרגלייך לידך איתך...ואולי אף יותר מזה.
מתישהו מבטיחה לעצמי אפסיק לאהוב אותך...רק שיגיע מהר המתישהו שלא אמצא עצמי מרוקנת מדם מרוקנת מעצמי.
