התגבשות
אולי הגיע הזמן להתחיל לכתוב פההחתולה קלטה שאני במצב רוח רע ובתגובה טיפסה עליי ונשכבה לי על הבטן ומדובר בחתולה במשקל שבעה קילו וזהו, אני כנראה לא אוכל לצאת הערב אפילו אם ארצה.
זה מרגיש כאילו אי אפשר לסמוך על אף אחד וזה רעיון רע ממש אפילו לשקול את האפשרות
כמה קטן אני כנראה גורמת לבן אדם להרגיש כדי שישקיע זמן ואנרגיה כדי להפיץ שקרים אודותיי? מטריד אותי שאני תופסת כל כך הרבה משאבים של אנשים שהם חסרי משמעות מבחינתי לחלוטין
הוא קרא לזה אסקפיזם בעודו מנסה לעמת אותי עם הדברים שאני באמת צריכה להתמודד איתם ופתאום הבנתי שכל מה שאני מתעסקת בו בזמן האחרון הוא בגדר אסקפיזם, כנראה כי יש לי לא מעט דברים שאני רוצה לברוח מהם.
נמאס לי לכעוס על אנשים, בחיי. ואפילו יותר מזה, נמאס לי שאנשים שנפתחתי אליהם נותנים לי סיבות באמת טובות לכעוס עליהם.
Fuck you very much
אנשים לא יזכרו מה בדיוק אמרת או מה בדיוק עשית, אנשים יזכרו איך גרמת להם להרגיש.
אם כבר לנסות לשחק איתי או בי כדאי לשחק היטב, אחרת אין מה להתפלא כשעפים מהאוכף.
זה איזון מאוד עדין בין ריגוש לסיפוק לתסכול ואני מוצאת עם הזמן שברגע שהתסכול גובר אצלי על השניים האחרים לאורך זמן אני מאבדת סבלנות ומתחילה לשאול את עצמי בשביל מה זה טוב כל העניין הזה