יושב על הגדר

אני חופשי ומאושר, אם ידעתי שזה יהיה כל כך קל, הייתי עושה זאת מזמן. ממליץ בחום לכולם. 

כל מילה שהיא זורקת לעברי היא משהו בסגנון הומור מזדיין בתחת.

הכי לא אבל זה מה שהיא משתמשת בכדאי להוריד אותי. 

מה הלאה?

אינני יודע....

תחושת מחנק ואכזבה אדירה.

אולי בכל זאת יש לנו עתיד....

מאז שסיפרתי לך עליי על מי שאני בחרת בשתיקה.היית שותפה טובה לאורך הדרך מבחינתי, בגלל זה העזתי לספר רק לך לגלות רק לך ולא להסתיר  עצמי ממך יותר.

כמה שאני חושב על זה אני מגיע למסקנה אחת,והיא:

שתמיד נתת לי לשמוע את מה שאני רוצה לשמוע, אבל אף פעם לא התכוונת. כבר מעל שנה וקצת אני רומז לך,אומר לך שיש בי בתוכי אבן כבדה על הלב ,ואת רואה כמה שאני מרגיש חנוק,מבוייש,אבל מפה ללאיים עליי שתספרי לכולם? כנראה שאת לא מכירה אותי ועד כמה לא אכפת לי כבר.אני אבקש ממך סליחה,לא הייתי צריך לספר לך כנראה.סליחה שסיפרתי לך מה בעלך ואיך בעלך ולמה בעלך.

אכזבה.

תמיד ראיתי עצמי וחשבתי עצמי שאני אדם פתוח מאוד רגשית ומחשבתית,עם כל נפש חיה.פשוט עם סוד אחד קטן.פשוט שבאמת נמאס לי לשקר. אותה את עצמי את כולם.לאחר המון קריאה התעניינות וסקרנות בכל נושא הבדסמ הבנתי מה אני.ולמה אני כזה.עברתי תקופות קשות של התחבטות עצמית רגשות אשם וחרטה על הדו מיניות שלי שפעם בכמה חודשים מתפרצת. אני מגיע ממשפחה שתראה אפס סובלנות לדרך שבחרתי או שלא בחרתי בה.לא יודע,כנראה שאני מתבגר, וכבר נמאס לי לשקר, אפילו שזה סוד קטן,זה אני.

במיטה.

על כל השאר אוותר לך.

במיטה,לא אוותר לך כלל.

הצ'ט? :)

שבו הנטייה המינית שלי לא באה לידי ביטוי, והסביבה הקרובה שלי מראה אפס הזדהות ואפס בהבנה לגביי, ולמעשה מבטלת אותי ביטול גמור,לאחר שחשפתי את אשר על ליבי ואת מחשבותיי ,לאחר שניסיתי להיות פתוח ,ללא הסתרות,לא עזר למצבי במאומה.

והדרך שבחרת בה,להתעלם מהצהרתי בפנייך על היותי דו מיני אקטיבי, סתם הזכרת לי את בת היענה, הטומנת ראשה היטב ועמוק היטב בחול, כלא רואה לא שומעת ולא מדברת,אנוכי בעיניי, 

בייחוד כשזה מגיע מאשת סודי.

גם לך יש פנטזיות,העובדה שאחת מאיתנו בחרה להסתיר ולשמור את הקלפים קרוב קרוב לחזה ולא לדבר פתוח היא לא באשמתי.החיים קצרים גם ככה, והוניליות שוחקת, אז למה לא לקבל בהבנה? להתקלף? 

כנראה שבכל מערכת יחסים יש צד פתוח יותר ושלם יותר עם עצמו,לא משנה כמה ביקורת תעבירי עליי, לא תשני את מה שאני,את זה אפילו אני לא הצלחתי לשנות,כמה שניסיתי.

מה עושים מפה? אינני יודע ,אינני בוגד בה, אבל ההדחקה העצמית קשה מנשוא.

מקווה שבעתיד אפרסם פה הרבה יותר אופטימי, הרבה יותר שמח,והרבה יותר שלם עם עצמי.

לנהל שתי מערכות יחסים במקביל? פשוט נראה לי מסובך,לא נוח.