יושב על הגדר

מאז שסיפרתי לך עליי על מי שאני בחרת בשתיקה.היית שותפה טובה לאורך הדרך מבחינתי, בגלל זה העזתי לספר רק לך לגלות רק לך ולא להסתיר  עצמי ממך יותר.

כמה שאני חושב על זה אני מגיע למסקנה אחת,והיא:

שתמיד נתת לי לשמוע את מה שאני רוצה לשמוע, אבל אף פעם לא התכוונת. כבר מעל שנה וקצת אני רומז לך,אומר לך שיש בי בתוכי אבן כבדה על הלב ,ואת רואה כמה שאני מרגיש חנוק,מבוייש,אבל מפה ללאיים עליי שתספרי לכולם? כנראה שאת לא מכירה אותי ועד כמה לא אכפת לי כבר.אני אבקש ממך סליחה,לא הייתי צריך לספר לך כנראה.סליחה שסיפרתי לך מה בעלך ואיך בעלך ולמה בעלך.

אכזבה.