לפני 11 שנים. 31 בינואר 2013 בשעה 6:39
כשיוצאים לצוד את הבופאלו הלבן, לפעמים רק מסתובבים סביב המקום בו הוא נראה לאחרונה שעות, בלי לראות קצה של בופאלו בזוית העין.
אבל ציידת טובה לא מאבדת סבלנות, מרחרחת, אוספת עקבות וממתינה שהגשם יפסיק.
יש לתהליך שלושה חסרונות עיקריים:
1. ככל שעובר הזמן, הבופאלו שבזכרון הופך גבוה יותר, עם יותר אף ואזניים, לפעמים אפילו יותר לבן.
2. המחשבות על מה אעשה בשלל הצייד הופכות גרנדיוזיות יותר
3. העיגולים השחורים מסביב לעיניים, אף אחד לא יכול לצוד בופאלו ככה.
בהצלחה לכולנו, מי יתן והבופאלו שלכם יפול ישר ליידיכם בלי שתצטרכו להתאמץ. בוקר טוב!
