ההצהרה "אין לאן לברוח" היא קודם כל הנחה פיזיקלית. עכשיו, אני מבינה בפיזיקה בערך כמו שאני מבינה בפרחים אקזוטיים, אבל בכל זאת ננסה להסביר.
במשפט "אין לאן לברוח" יש שתי הנחות ממשיות לחלוטין - האחת היא, שקיים מקום פיזי, אפילו אם דמיוני, אבל קיים ומוחשי, שבו אתה נמצא, וממנו תרצה להמלט. לא ממש ניתן לברוח משום מקום, ואם אין מקום כזה להיות בו, אז "אין מאיפה לברוח", או ממה. ההנחה השניה היא, שאת/ה ממשי, כלומר, שיש מישהו קיים, שיכול לבצע את מלאכת הבריחה, ולכן כדאי להזהירו ממימוש הפעולה. אם אין מקום להמצא בו, ואין מי שנמצא בו, אז "אין לאן לברוח" מאבד כל משמעות.
התשובה הראויה ביותר, אגב, היא "אני לא רוצה לברוח" ויש המעטרים ב"אני רוצה להשאר בדיוק כאן", וכבר השמעתי אותה פעם פעמיים, אבל זה היה כשהייתי.
ואדם חכם מאוד הסביר לי פעם (לאט לאט, כדי שאבין) שאם אני לא יודעת איפה אני ולא מבינה איפה אני, אז לברוח זה כמו להסתובב במעגלים סביב הזנב של עצמי, ולא לכבוד זה התכנסנו.