קופסה אבודה.

הפעם ההיא...האחרונה 

זו שבה נגענו והתפזרנו .

בפעם אחרונה שהתפזרנו

התאחדנו .

הגיע הזמן של כאן.

כאן חדש.

של פיזור עוצמתי לאהוב את כל החלקים .

שלי..

שלך?

את כאן?

שתדעי....ש......אני רואה אותך!!!

גם חבר גם דאדי.

תשוקה .חינוך.

ריכוך לבבי 

בואי..

לדאדי.

הייכן את קטנטונת ?

כשדאדי חוזר.. הבית נעשה מוחשי.כשדאדי מביט בך הוא מבין שרק איתו את מרגישה הכי בטוחה.דאדי מחבק.הוא נותן לך להרגיש שאת הכי מיוחדת.דאדי כועס ומעניש כשאת לא קשובה ולא מצייתת.מלטף מנשק כשאת עצובה ואוסף את מה שפיזרת.לשבת על הברכיים שלו מרגיש הכי מוגן .כשדאדי מבטיח דאדי מקיים.החבר הכי טוב מחנך של אמת.דאדימצחיק הוא עושה פרצופים וקולות והמון שטויות.הכי כיף להיות עם דאדי בגן שעשועים הוא מנדנד אותי ומתגלש איתי במגלשה הגדולה.כשכואב לי בלב לדאדי כואב כפליים.תמיד יאהב אותי ולא ישפוט לא משנה מה.

דאדי מלטף ומזייין חזק.

לבסוף מתכרבלים !!

אותך 

בית.

משותף.

רק שלנו.

חברת 

נפש.

מחוברת.

מכילה ,מוכלת.

הכי שלי.

הכי שלך .

צריך 

אותך 

בית!

כשתבואי כולך בין טיפות אחרות.

כשתבואי כולך בעוצמה לא חבויה. כשתבואי כולך אמיתית רק עצמך.

כשתבואי כולך ברצון ברוב חופש 

כשתבואי כולך מרוגשת ,רועדת ובוכיה.

כשתבואי כולך ככלי מונח לכליי.

כשתבואי כולך את כבר תשלימי .

המשך כבר מובן כשכולך תבואי 

כשהקולר מתאים הצוואר נשכח.

כשהרצועה מתאימה החופש נשכח.

כשהכאב מתאים הקיום נשכח.

כשהביחד מתאים הרגע נשכח.

וכך כשהלב נכון טוב ורע נעלמים.

מתגעגע..

לאהוב!!!

מתגעגע...

פטיש ולב דפקו.

מנעד רחב מתעגל ,מצתמצם.

קול בוקע מקוחו של יוני.

כוכבים .

שמיים ,כנפיים.

מיטה רטובה.

חיוך .

פטיש ולב דפקו.

זעקה .

ראמה.

חבל מכורבל .

חיוך.

חיבוק .

פטיש ולב דפקו.

פיזרתי ...כינסתי 

חלמתי...

עפנו...

נחתנו...

אהבה?

עשן...