וידויים

הילדים ישנים הדלת נסגרת ואת במיטה

יצור אצילי שלי, קיבלת את זה במתנה. יש נסיכות בטבען.

רגלייך פשוטות לבנבנות וחלקות ואצבעך מחליקה על המסך.

מתאפק שלא לקפוץ עלייך קפיצת ראש(קפיצת לשון) היישר אל תוך ה..

ובעצם למה לא?

מרחרח ומתלטף בין אצבעות רגלייך ..מחליק אל  מאחורי ברכך.(מה השם של הקיפול של הברך?)

טובע ונמעך קלות בתוך גופך המריח והחלק.

בכל חריץ אפשרי נדחפתי. כל פיסת גוף... הסחפות.. התרגשות..

הידיים למעלה..מועכות /מלטפות.. והראש בדרך לחריץ האחרון.

מביט עלייך מלמטה ..עינייך עצומות, גופך מתפתל כאילו מתחננת שלא אפסיק..

את לא צריכה להתחנן את המלכה.

סוף סוף לאחר סיבובים נוספים את מחליטה שאת לא יכולה יותר

את אוחזת לי בראש ובעדינות(למה לא בכל הכח?)מושכת למטה ומכוונת.

לשוני הרוטטת מתרווחת בנחת

ואנחת הנאה נשמעת

באיזה שהוא שלב את מחליטה

שיותר טוב לך למעלה

עכשיו אני שם למטה רואה אותה רוכבת על פני..

מלאת עונג בעולמה שלה..

מכאן פנטזיה ( הסוף שמור במערכת)

בדיוק כשהזיקוקים שלך מתפרצים

את מרגישה צורך לאחוז במציאות

וידך מושטת ואוחזת חזק במוט הצלה

חזק מדי צובט מדי ומועך אף פעם לא מדי..

זהו ניצלת מבעילת הכרת הטוב..

זה בסדר אני גומר כמו אשה

את לא בנויה לאגרסיביות..

פעם אחת הצלחת לפמפם לי את הפנים..

לא אשכח לך את זה

אסיר תודה..