אַנְדַּרְלָמוּסְיָה

"..ℐ 𝓉𝒽𝒾𝓃𝓀 𝓈ℴ𝓂ℯ𝓉𝒽𝒾𝓃ℊ'𝓈 𝒻𝓊𝒸𝓀𝒾𝓃ℊ 𝓌𝓇ℴ𝓃ℊ 𝓌𝒾𝓉𝒽 𝓂ℯ..."

 

 

♥︎

ℐ 𝒲𝒶𝓃𝓉 𝓉ℴ 𝒹𝒾ℯ 𝒾𝓃 𝓎ℴ𝓊𝓇 ℯ𝓂𝒷𝓇𝒶𝒸ℯ ♥︎,

𝒜𝒸𝓉𝓊𝒶𝓁𝓁𝓎 ℐ 𝓌𝒶𝓃𝓉 𝓉ℴ 𝒹𝒾ℯ, 𝒿𝓊𝓈𝓉 𝒹𝒾ℯ 💔.

 

 

 

                             💔

 

 

 

"..𝒀𝒐𝒖 𝒈𝒂𝒗𝒆 𝒎𝒆 𝒂 𝒔𝒉𝒐𝒖𝒍𝒅𝒆𝒓 𝒘𝒉𝒆𝒏 𝑰 𝒏𝒆𝒆𝒅𝒆𝒅 𝒊𝒕, 𝒀𝒐𝒖 𝒔𝒉𝒐𝒘𝒆𝒅 𝒎𝒆 𝒍𝒐𝒗𝒆 𝒘𝒉𝒆𝒏 𝑰 𝒘𝒂𝒔𝒏'𝒕 𝒇𝒆𝒆𝒍𝒊𝒏𝒈 𝒊𝒕, 𝒀𝒐𝒖 𝒉𝒆𝒍𝒑𝒆𝒅 𝒎𝒆 𝒇𝒊𝒈𝒉𝒕 𝒘𝒉𝒆𝒏 𝑰 𝒘𝒂𝒔 𝒈𝒊𝒗𝒊𝒏𝒈 𝒊𝒏,𝑨𝒏𝒅 𝒚𝒐𝒖 𝒎𝒂𝒅𝒆 𝒎𝒆 𝒍𝒂𝒖𝒈𝒉 𝒘𝒉𝒆𝒏 𝑰 𝒘𝒂𝒔 𝒍𝒐𝒔𝒊𝒏𝒈 𝒊𝒕.."

 

 

 

השיר הזה כל כך מתאים לעכשיו♡

 ♥︎ Good day 

בכל היקוםם הזהההה

#כמובן מנומר

שבת שלום♥︎

יש לנו חיבור טוב,

מזה כמה חודשים שאף גבר לא ייצר בי את התחושה ואת החשק לשוחח איתו מעל כמה זמן ועוד לשוחח רצוף על כל מיני נושאי שיחה.

אני מחכה לכל הודעה שלו ולכל שיח שלו,

הוא מצחיק אותי בטירוף ויש לנו בהחלט אותו ראש,

נפגשנו והוא בהחלט גם הטעם שלי.

אבל יש משהו שהוא לא ידוע, שאי אפשר לדעת מראש דברים ולפעמים חצי מהיום אנחנו לא מדברים בגלל הדבר הזה,וזה קצת קשה לי,

קשה לי שאי אפשר להיות כל הזמן עסוקים בי.

אבל לוותר על זה בגלל הדבר הזה?

אני רוצה ממנו עוד הרבה, מקווה שהוא רוצה ממני גם עוד הרבה.

וגם אם לא, לא איכפת לי אני אגרום לו לזה,כי אני לא אוותר על חיבור כזה בדור שקשה כלכך למצוא חיבורים כאלו.

ההודעה הראשונה שהוא שלח לי,כל כך נגעה בי

כלכך נתנה לי קצת כוחות כשהייתי צריכה

ואני לא אשכח לו את זה בחיים.

ועדין העניין הזה מקשה, למרות שאינני יודעת לאן זה הולך.

♥︎

שלי להלילה ♥︎

לילה טוב(;

אתמול אבא שלי סידר את הרכב,

ומצאתי את המובייל עבודת יד שקיבלת באחד האישפוזים מהמתנדבים.

ושוב הזכרונות חוזרים.

עוד מעט פסח,

פסח שעבר הייתי איתך בבית חולים,

והחג הזה אני לא אהיה איתך.

החיסרון הזה כלכך כואב,

החור הענק הזה בלב,לא מתאחה גם אם אני חושבת שכן.

היום הראו בחדשות את האישה שאיבדה את 2 בניה בפיגוע,

וזה כלכך הציף לי.

אני יודעת ששומדבר לא יעביר לי את הכאב הזה,

את האובדן הזה וכל הטראומות והחרדות שנלוו אליו.

וכן אני מנסה לחיות לצד זה,

לצד העצב .

אבל בערבים כמו אלו,

זה פשוט צף,

כי אני אדם שאוגר, אוגר ואוגר עד שאין מקום אחסון הכל יוצא מתפרץ ומתנקה ואז חוזר חלילה.

אני רוצה אותך איתי כאן ישנה עלי כמו אחותך, רוצה לראות בפעם האחרונה את החיוך שלך, לשמוע את הצעקות שלך ולהריח אותך בלי סוף,

אני פשוט רוצה אותך שוב לעוד דקה או שתיים.