ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אַנְדַּרְלָמוּסְיָה

אי סדר ,מהומה ,באלגן.

ההמהומה הפרטית שלי,
הבאלגן שלי,
והאי סדר שבתוכי.
הכל נכתב כאן.

תהנו או שלא :)
לפני שנה. 14 במרץ 2023 בשעה 20:56

בשלום 😂

לפני שנה. 14 במרץ 2023 בשעה 6:42

תאחלו לי בהצלחה

לפני שנה. 12 במרץ 2023 בשעה 11:33

I am a woman 😏

♥︎

 

לפני שנה. 10 במרץ 2023 בשעה 16:12

 

מידי פעם אני אוהבת לחזור לשיחה ולעבור שוב על הודעות,

אולי פספסתי משהו שאמרת.

כי אני רגילה להכניס את כל השיחות שלנו בתוך מיגרה במוח ולזכור הכל.

 

עשיתי צעד נוסף בהחלמה שלי ואני ממש גאה בי,אז מגיע לכם תמונה סקסית שלי😄 

 

 

שבת שלום♡

לפני שנה. 10 במרץ 2023 בשעה 7:32

 

 

 

 

לפני שנה. 7 במרץ 2023 בשעה 5:37

קמתי עם דמעות בעיניים,

חלמתי שאני בקבר שלה, ומדברת איתה בלי סוף.

 

הדבר "הפשוט" הזה לעלות לבית הקברות לבקר אותה.

הוא קשה לי.

 

לא עשיתי את זה מאז ה 30 שלה.

 

מזעזעת אותי המחשבה שמכרסמים אותה עד שהיא נהיית עצמות בעודי חייה.

 

אני מנסה להשתחרר מהכל.

יש רגעים שנל הישנה חוזרת,

מזכירה לי עד כמה הייתה בי שמחת חיים, עד כמה נהנתי וחוויתי.

 

אני אוהבת את הרגעים האלו.

הרגעים האלו גורמים לי להתנער מהאבל ולהיות נל.

 

 

סיימתי אתמול ספר,

שתיאר בפרטים את כל מה שאני רוצה שיהיה לי.

לרגע הסתכלתי לראות שבמקרה לא כתוב את שמי על הספר ולא אני כתבתי אותו.

 

זה היה כל כך אינטנסיבי בשבילי,והיה לי קשה לסיים אותו.

אבל הצלחתי כי הייתי חייבת.

רציתי כבר לקרוא את הספר הבא בסדרה.

 

פורים היום,

תכף אני אקום כי בני הבית דרשו שאני אכין צ'יפס וסלט כי הם אוהבים ממש את התיבול שלי.

 

פעם ראשונה שאחותי מביאה את חבר שלה לעל האש של המשפחה, ולא אני.

זה יהיה מוזר קצת.

אבל אני בהחלט שמחה בשבילה.

היום זה יום משפחתי ומקווה שהיה לי טוב ביום הזה.

 

חג שמייח לכולם♡

 

 

לפני שנה. 4 במרץ 2023 בשעה 19:12

 מקווה שגם כאן אני יפה 😏

לפני שנה. 4 במרץ 2023 בשעה 16:44

ספרים מוציאים ממני רגשות,

לא משנה עד כמה אני אדחיק את מה שאני מרגישה,

ספר טוב יוציא את הכל ממני.

 

וזה מה שקרה כרגע.

 

יפה שלי,

אני מתגעגעת אליך כל כך,

מחר אחותך הגדולה הולכת להתחפש ואת לא כאן כדי לראות את זה,

את לא כאן לראות את אמא שלך שעובדת קשה כדי להרים את עצמה ולהתקדם.

 

מלאכית שלי,

אני מרגישה קצת פתטית ששלחתי הודעה לזמר שאני אוהבת,

שיכתוב עליך שיר.

כאלו שהוא יענה לי בכלל.

אבל אני צריכה משהו ממך,

אני צריכה משהו שייתן לי תחושה שאת עדיין אכשהו קיימת, שלא באמת את שם קבורה מתחת לאדמה.

 

השלמתי עם זה שהאבל שלי לא יעבור הוא יהיה איתי תמיד, 

לא משנה כמה יהיה לי טוב, כמה אהיה שמחה.

הוא יהיה שם ברקע.

כי את חלק ממני,כן את עדין חלק ממני למרות שאת לא כאן פיזית איתי.

את פאקינג יצאת לי מהכוס,

אני פאקינג סחבתי אותך 9 חודשים בתוכי, בתוך הרחם שלי ששמר עליך בחיים.

היית בחיים כי הרחם שלי שמר עלייך.

למה לא יכלתי לשמור עלייך לעוד קצת?

 

 

 

 

לפני שנה. 3 במרץ 2023 בשעה 9:56

תמיד 

אבל תמיד שאני שומעת את השיר הזה.

 

ים מעיני מתפרץ.

 

אין לי קרוב שנרצח וכו.

 

אבל 

אֵבֶל הוא אֵבֶל,

ואני גם קוראת לעצמי אמא שכולה.

כל אמא שקוברת את בנייה או בנותיה,היא אם שכולה.

 

והשיר הזה  פשוט,

פשוט עושה לבכות.

 

 

לפני שנה. 3 במרץ 2023 בשעה 6:45

 

 

 

♥︎