אַנְדַּרְלָמוּסְיָה

הן מזדחלות אלי לאט לאט

בלילה, 

בשקט מופתי הן אוכלות את כל האיברים הפנימיים שלי.

והמוח כרגיל מתחיל לרוץ,

איזה אמא היית היום?

למה צעקת?

למה חינכת ככה?

אולי את עושה לה טראומות ?

לא מגיע לך להיות האמא שאת,

אני בטוחה שאת אמא רעה.

הדמעות מתחילות אט אט לרדת,

אני שמה אוזניות

ומתנקה.

נותנת להכל לזרום החוצה,

נרדמת ככה ומחכה 

לליל הבא של רגשות האשם.

אני נמשכת בטירוף לנשים שיש להן חיצוניות גברית 

🤷🏽‍♀️

תמיד להקשיב לאינטואיציה,

ללמוד לבטוח בעצמי יותר.

 

ולהאמין. 

להאמין שתמיד יהיה טוב.

                                     🖤

אני תוהה אם הבחירה שעשיתי נכונה.

או

שסתם גרמתי לעצמי לסבול.

לקום למציאות אחרת.

 "נשואה באושר?"

למה כפרה,אם אגיד לך שלא,

אתה תעזור לי שהנשואים שלי היו מאושרים?

*וכן אני נשואה באושר חלקי כי ברור שיש קשיים כמו בכל דבר בחיים*

א.נשים, שדואגים.ות לספר לנו שהכככללל מושלם אצלכם.ן.

יש לכם.ן גם במקרה חווה עם חדי קרן ורודים מעופפים?