אַנְדַּרְלָמוּסְיָה

אני שבורה ומרוסקת

אם נתת לי אותה כדי לקחת אותה,

תדעי לך שזה הניסיון הכי מכוער שאת יכולה לעביר אמא.

אני מתחילה לחשוב שכל הבחירות שעשיתי לגבייה שגויות,

אולי בכלל לא הייתי צריכה לתת לה חיים ופשוט להפיל כמו שייעצו לי.

אבל איך אני אגמור חיים?

הרגשתי אותה כבר זזה בתוכי,

בועטת כשהיא שומעת את קולי,

ונוכחת בתוכי כל רגע.

נכון לא היה לי את החיבור הראשוני כמו שיש לאם ולתינוק אבל לאור המצב זה לגיטמי.

אבל כיום אני מכורה אלייה קשות.

למה לעזאזל כלום לא מסתדר?

אני מקווה שאני לא אצטרך לעשות את מה שהציעו,

אבל קשה לי להשאר חיובית במצב הזה.

הבריאה/אלוהימה או מה שלא את,

תרחמי עליה,

היא פעוטה שלא צריכה לסבול.

תני לי את הסבל הזה במקומה,

תני לי לעבור הכל במקומה 

רק שהיא תהיה בריאה.

* נא לא לשלוח לי הודעות בנושא,תודה רבה*