לפני שנתיים. 1 באוקטובר 2022 בשעה 7:46
אני שבורה לרסיסים,
אני חושבת שאני נמצאת בחלום בלהות
אין מצב שהיא איננה,אין מצב שהמלאכית שלי לא כאן איתי.
10 חודשים שהיא סבלה כל כך הרבה,
ועכשיו היא לא סובלת בכלל שזה לטובה.
אבל היי למה היא הייתה צריכה ללכת ממני?
אני הייתי מקדישה לך כל רגע,ונותנת לכאב שלך מרגוע לכל כאב.
הייתי נלחמת איתך הייתי מוכנה לתת לך את הלב שלי אם הוא היה מתאים.
אני הייתי מוכנה לעשות הכל,רק שתהיי כאן לידי ,צועקת/בוכה/ישנה/מחייכת /צוחקת.
רק תהיי לידי עוד קצת שאוכל להסניף אותך ולהחזיק אותך בפעם האחרונה גיבורה שלי
בבקשה אכשהו תחזרי אלי,אני שבורה,מרוסקת ועדיין מנסה לתפקד בשביל אחותך.
שבלעדיה ממזמן הייתי כבר נשאבת לחור שחור ולדבר הזה שקוראים לו דיכאון.
