לפני שנתיים. 3 באוקטובר 2022 בשעה 7:29
עכשיו העצב בא בגלים והוא לא תמידי,
אולי זה ישמע רע אבל ירד ממני עול מסוים.
הילדה שלי הפסיקה לסבול בגללי.
אין טעם לנסות לומר לי שזה לא נכון והיא לא סבלה בגללי,
הייתה לי בחירה ואני צריכה לקחת עליה אחראיות,ידעתי את הבעיה ידעתי שיכולים להיות סיבוכים ובעיות *ובכל* זאת בחרתי להביא אותה.
אז ירד ממני העול הזה של רגשות האשם,הרגשות האלו שאני הבאתי אותה לעולם של סבל.
עברתי על כל התמונות שלה ורוב התמונות שלה היו בבית חולים .
ילדה מהלידה מסתובבת לרוב בבית חולים,איזה חיים היו לה?
אני נאחזת במחשבה הזו שהיא לא סובלת בכלל.
אבל יש רגעים שאני עדין דואגת
מי מחבק אותה עכשיו?
מי דואג לה?
מי אוהב אותה ברגשות כאלו עצומות כמוני?
היא בודדה שם?
אני תמיד יאהב אותה,אבל לפעמים אני קצת שמחה שהיא הפסיקה לסבול.
והבנתי שיש מצב שהייתי די אנוכית.
♡
