לפני כיפור עליתי לקבר של סבא שלי ז"ל.
אמרתי לו שישמור עליה גם שם למעלה,
ושלא יעזוב אותה לשניה.
אני לא אגיד שאין רגעים שאני לא נשאבת לדאון הזה,כאלו בהחלט כן.
במיוחד שהגדולה שלי לא איתי.
אבל יש ימים ספציפים כמו היום,
שהיא חסרה לי בכל רגע ובכל שניה.
אומרים לי שאני צריכה לשמוח שהייתה לי זכות לגדל נשמה כזו גבוהה,
וואלה ?
מה איכפת לי שהייתה לי הזכות לגדל נשמה גדולה,
הנשמה הגדולה הזו לא איתי כרגע.
היא פאקינג לא איתי,
כשאמרת לי שהכל לטובה,
אז לא הבנתי בדיוק מה הכל לטובה?
היא לא איתי !!!
אין לי בייבי קטנה שמעירה אותי בלילות,
איו לי בייבי קטנה שעושה לי בעיות,
אין לי בייבי קטנה שצורחת לה בלול,
אין לי בייבי קטנה שלא מפסיקה לצחוק,
אין לי בייבי קטנה שהיא נותנת לי טיפת אושר בכל השחור שעברנו.
אז כן הכל לטובה שעכשיו היא לא סובלת,
אבל היא לא יכלה לא לסבול כאן לידי?
אל תנחמו אותי במילים מטומטמות כאלו שלא מביאות שום תועלת.
פשוט אל תנסו לנחם אם אתם לא עברתם או יודעים מה זה להיות בנעלים האלו.
💔