אַנְדַּרְלָמוּסְיָה

אני מרגישה אבודה,

אני לא יודעת מה אני רוצה,מה אני מחפשת ואיך אני מתקדמת.

אני מרגישה תקועה,מזה שנים אני תקועה.

היה לי מסלול כתוב,ועכשיו אני צריכה לחשב הכל מחדש.

הפחדים שם עומדים ולא מוכנים להתפנות,איך אני אמורה להתקדם שהם שם ברקע מאיימים על קיומי?

העתיד שלי עמום ואני לא יודעת אם אצליח לבנות אותי מחדש.

היום יש לה יום הולדת,שנה.

ולא עשיתי כלום כי לא מצאתי מה לעשות,ואני מרגישה אשמה על זה.

אני מרגישה כל כך אשמה  על הכל.

זה לא עוזב אותי.