לפני שנה. 19 באפריל 2023 בשעה 23:20
אני בת אדם שמאד רגישה לסביבה שלה,ובאופן כללי מאד רגישה.
שנים שהדחקתי את זה ולא נתתי לעצמי לבכות מול אנשים או באופו כללי,
יכלתי לשלוט בדמעות שלי באופן שאיך שהן מתחילות אני לוקחת 2 נשימות והן פשוט נעלמות.
ומאז האבל הפרטי שלי,נפתח לי הסכר.
אני לא מצליחה להתאפק,ואני פשוט בוכה.
גם בציבור הרחב, שאת זה אני הכי שונאת ,אבל אני לא שולטת בזה.
ביום השואה הזה,פשוט בכיתי את חיי, מכל שיר,מכל שם שהוזכר מכל דבר קטן.
ואני שואלת את עצמי,האם בגלל שהרגשתי מה זה אובדן אני פתאום מגיבה ככה או בגלל שהסכר נפרץ ואני פשוט בוכה?
