אתמול חגגתי את היומהולדת שלי עם החברה הכי טובה שלי.
כמובן שהלכתי לים שזה הדבר שהכי מייצג אותי.
גם בגלל המזל שלי וגם בגלל האופי שלי.
היא שאלה אותי אם אני לפעמים שוכחת את אילולי(ז"ל) בכוונה?
אמרתי לה שיש הרבה פעמים שאני בורחת מהמחשבה עליה ויש הרבה פעמים שאני לא מדברת עליה,אבל שוכחת אף פעם לא.
קשה לי לשכוח אותה, גם אם הייתי רוצה ותאמת זה הפחד הכי גדול שלי שאשכח אותה.
כמובן שסגרנו והבהרנו הרבה דברים לגבי העבר שלנו,זה כל כך כיף שיש לך חברה שאת איתה כבר 25 שנה היא עברה איתך כמעט כל דבר משמעותי בחיים האלו,
ולא משנה כל פגישה מחדש מעלה תובנות חדשות על מעשי עבר שלנו וכמובן זיכרונות מטורפים.
היא אמרה לי שהיא רוצה ללכת לדאנגן איזה ערב אחד,אמרתי לה שבשבילה אין לי בעיה ללכת *ערב אחד*.
אז אולי אחרי תקופת המבחנים תזכו לראות אותי שם.
אתמול הקשבתי לשיר הזה
זה גרם לי לבכות משום מה, אולי בגלל שהרגש שם בשיר לפי דעתי כל כך עמוק וטהור וקצת מלוכלך
אני לא יודעת.
אבל החלטתי שאם אי פעם אתחתן שוב,הבעל שלי יהיה חייב להקדיש לי את השיר הזה ולאילולי גם.
בסהכ שמחתי להתאוורר קצת והיה לי כייף מאד
לא הייתי חוגגת אחרת את היומהולדת שלי וכמובן שהייתי חוגגת בדיוק עם הכמות האנשים (אחת).
כי היא כבר מעבר מחברה היא יותר כמו אחותי הבלתי נפרדת.
ובעיקר כי היא תמיד מקבלת אותי איך שאני,גם עם כל השיגעונות,חרדות,פחדים וגם עם הצדדים הכי לא יפים.
היא בעיקר זורמת עם השטויות שלי ועל אף פי שהיא מאורסת היא ניסתה להתחיל עם המציל בשבילי.
והדבר הכי עיקרי כאן,הוא-
שהיא תמיד מזכירה לי ועושה הכל כדי שאני לא יאבד את עצמי אף פעם,ותמיד מזכירה לי מי אני.
ואני בסה"כ אחלה בת אדם ♡
