אַנְדַּרְלָמוּסְיָה

יפה שלי,

בעוד 26 יום,יש לך יום הולדת שנתיים.

הגעגועים שלי אלייך הפכו חלק מהשגרה היומיומית שלי,

אני תמיד תוהה לעצמי איך היית היום ואיזו ילדה היית.

השכול שביקר אותי לפני 14 חודשים,

חיי ובועט בי עדין.

במיוחד בתקופה הזו.

אני רוצה להבטיח לך או לפחות לקוות שאני אוכל לקיים את הבטחה הזו,

שאני עושה כל מה שאני יכולה כדי שלאחותך הגדולה יהיה הכי טוב בעולם.

יפה שלי,

אני רוצה שתדעי שאת עדין חשובה לי,

ואני עדין אוהבת אותך.בכל ליבי,

גם אם זה נראה שלרגע שכחתי.

תדעי שאת תמיד נצורה בליבי.

כמו שאמרתי בעבר- 

יש לי חור ענק  בלב,בצורה שלך.

וגם כשהוא הצטמצם הוא עדין יהיה שם,גם כשהוא יהיה הכי קטן שיש

הוא יהיה קיים.

כי אני אזכור אותך לעולמים,

ואת כל ה 10 החודשים שזכיתי בהם להיות  

אמא שלך.

לטפל בך,

לאהוב אותך,

לדאוג לך,

ולהיות שם בשבילך.

אני אוהבת אותך יפה שלי,ותדעי שאף אחד לא יצליח להשכיח אותך ממני.

שלך,

אמא.

"..לְכִי עַכְשָׁיו לִזְרֹחַ כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ
יֵשׁ לָךְ כְּנָפַיִם, תָּעוּפִי רָחוֹק
לְכִי עַכְשָׁיו בְּלִי פַּחַד, וְאִם זֶה יִכְאַב קְצָת
מַנְגִּינָה שֶׁכָּתַבְתִּי תַּחְזִיק לְךָ ת'יד.."