היום רבצתי קצת בצאט אחרי שהרבה זמן לא רבצתי.
ופשוט היה משעממם.
אני לא יודעת אם זה פתאום מחוסר עניין שלי למה שבאמת קורה שם או שזה תמיד היה ככה.
אני לא יודעת מה קרה נהייתי יותר שקטה וסוף סוף פחות מעניינת.
וזה כייף לי, לא פעם אמרתי לך שתעשה הפרדה כלוב- חיים מציאותיים.
הסברתי לך שאני שונאת להיות רצינית שם .
כי רוב האנשים שם ממש הפכפכים.
והסברתי לך שאני צינית ממש צינית שם.
והנה שוב אתה מתגנב לי למחשבה
זה לפעמים מעצבן אותי שהדת שלך לוקחת לי יום שלם איתך.
ולפעמיים זה כייף לי, כי מסתבר שיש משהו מתוק וכייף בגעגוע הזה .
אני באמת לא יודעת למה אני ממשיכה לכתוב כאן.
מניחה שכאן אני יכולה להתפרק מבלי שאף אחד יודע באמת מי אני וזה יותר קל .
אני מנסה להקליד שוב ולספר בעיקר לעצמי כל מיני תבונות,אבל אתה רץ לי במחשבות וזה קשה.
בא
לי
בא
לי
שהיום תחזיק לי את היד ותהיה איתי שם.
אני אוהבת אותך
עד
בלי
די
🖤
