אני כאילו על פי תהום
עוד רגע נופלת פנימה
נכנעת לצרכים החולניים
מפקירה את גופי
את עצמי
לצרכים הנוראיים שלי
עם המבט הזגוגי בעיניים
והטיפה הנוזלת לאורך הירך
מאבדת את עצמי.
חסרת אונים
מרגישה שזה מגיע
יום שכזה
שאני מובלת לכאן
כמו מסוממת
תרה אחרי המנה הבאה
מגיעה לעבודה
עם המבט המעורפל
והעיניים הזגוגיות
שזועקות
״בבקשה״.
על אף הצורך הבסיסי שלי
באהבה פרועה, אלימה, כואבת, וחסרת אונים
מוצאת את עצמי צופה יותר ויותר
בסרטונים של נשים חסרות אונים
מתענות על תסכול מיני קיצוני
קשורות
ועוברות גירוי איטי כל כך
עדיו כל כך
שאין סיכוי שיעביר אותן הסף
אני צופה בהן
רואה איך המוח נמס
מצורך קיצוני
מייאוש
אלוהים הבכי
התחינה
איך שהן מושכות בייאוש בחבלים
תנועות האגן הזנותיות
נואשות לעוד מגע
לעוד משהו….
הובא לידיעתי שאמנם אני מקבלת כאן מאות הודעות ביום,
אך לנשלטים כאן הרבה יותר קשה.
קשה להם מאוד לקבל כאן יחס הגון והוגן,
לפעמים רק מפאת היותם רבים מול מעטות.
נשלט חמוד במיוחד ביקש את עזרתי
למצוא כאן את מבוקשו -
קודם כל אהבה.
אישה שיעריץ
שיתמסר אליה
שיוכל לשקוע בה
לדאוג לסיפוק שלה.
מהיכרות אישית -
מדובר בגבר נורא חמוד
רגיש
מסור
וקשוב.
אז אם יש כאן נשים (אולי גם זוג? גבר?) שאולי חפצות בגבר מתוק שכזה -
אנא,
פרטים בפרטי.
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=76933&postid=1567521#anc
היבבות שלו
התחינות
הייאוש
איך שהחזקתי אותו על הסף
שירגיש אותי
את מה שאני מרגישה
את הצורך הקיצוני
הרעב
זה העיף אותי…
להרגיש
להרגיש מלאה
עד הסוף
להרגיש את הכאב
של הבעילה הברוטאלית,
הכוחנית
להרגיש את עצמי נוזלת
להרגיש מטונפת
למה?????
מהבדידות
מהרעב
סתם רוצה חיבוק אוהב.
מסתובבת כמו בתוך ערפל
של צורך לא ממומש
מחזיקה את עצמי על הקצה
לא ליפול לתהום
אבל רוצה כל כך.
אני לא יכולה יותר!
לגבר שאני משתוקקת אליו
להרגיש ידיים על המתניים
ופשוט להילקח.
הכי טהור.