שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

כלבה נושכת.

פיטבולית לא מאולפת...
לפני 8 שנים. 14 ביוני 2016 בשעה 14:32

אני אוהבת שאתה מדבר. 

 יש לך מונולוגים ארוכים, לפעמים נאומים קטנים עם מסר. ושאלות. המון שאלות... 

 

 

אני אוהבת שאתה מדבר אליי במיטה. 

או כשאני על הריצפה, מתחתיך.  כשאתה מלטף, ומכאיב. 

 

אני כבר מצליחה להבחין בהבדלים בין הטונים שלך. 

אני יודעת שיש טון אחד או יותר ששמורים רק בשבילי.. 

גם בהודעות טקסט אני יודעת מתי אתה כועס, לא מרוצה או סתם עסוק. 

 

אני הכי אוהבת לשמוע אותך מדבר עם אנשים.  מדבר בטלפון, עם מוכרים בחנויות,  עם מלצרים בבתי קפה. 

אף אחד לא יכול להתנגד למה שאתה אומר.  אתה מסתובב בעולם כבשלך. הבוס של כולם..  

ומכל העולם..  מכל אחת אחרת. בחרת להיות הבוס שלי. האדון שלי. 

אתה מדבר אליי.. 

ואני שלך, בכל מחשבה או מעשה. עובדת קשה כדי להיות ראויה לאדון כמוך. הדיבור שלך גורם לי לרצות לרדת על הברכיים ולעשות כל דבר שתגיד..

אני שלך כמו שאף פעם לא הייתי עם אף אחד אחר.  

 

אני אוהבת שאתה מדבר.  אליי. 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י