כלבה נושכת.

הייתי מאוד רוצה לחוות פעם את התחושה הזאת שיש לנשים כנועות. 

הנשים האלה שמאשימות את עצמן כאשר משהו משתבש, כשהוא כועס

או מתוסכל או עצוב. 

זה נשמע ונראה לי כמו הרמה הגבוהה ביותר של כניעה שכנראה לעולם לא אגיע אליה. 

יש בתוכי איזה שד קטן שמתעורר להגנתי ומתנגד בתוקף בכל פעם שמנסים להאשים אותי בדבר שלא קשור אליי. 

השד הזה שמונע ממני להוריד לגמרי את הראש או להשפיל מבט ללא גיחוך בלב.. 

היום הוא אחד מהימים האלה שאני שמחה שיש לי אותי לעצמי.. ומה הייתי עושה בלעדיי בכלל.