לפני 22 שנים. יום שני, 15 בנובמבר 2004 בשעה 6:20
זהו החוזה נחתם ומחר הכול מתחיל מחדש. השייכות, הסיבה לקום בבוקר, המסגרת.
אחרי 3 שנים של חופש תמידי הצעד הזה קצת מפחיד אותי. או שבעצם זה לא פחד.
אני פשוט מאוד מתרגשת וחוששת ממה שיביא המחר. האם אני יצליח, האם אני מספיק טובה, האם אני יגרום להם להיות מרוצים. האם אני היה מרוצה.
כול כך הרבה מחשבות מתרוצצות לי בראש, קשה לי להירדם וקשה לי עכשיו להתרכז בלימודים. מחכה כבר למחר... ומקווה שהיה טוב ושעשיתי את הצעד הנכון בכיוון הנכון ובזמן הנכון.