שנינו ידענו לשם מה התכנסנו .
אבל כמו כל סיפור טוב צריך להתחיל מההתחלה...
כמו כל דבר זה התחיל בהודעה בסגנון ״אני מחפש את מחפשת בואי נמצא אחד את השני״.
השיחה זרמה והגיעה לצחקוקים ,הודעות ושיחות שאינן נגמרות .
קבענו להפגש לכוס קפה כי אם אין ניצוץ איך תבער האש?
הגעתי איליה היא כבר חיכתה לי למטה מכבה את הסיגריה ונכנסה לאוטו .
כשהאור דולק ראיתי אותה.. אודם על שפתיה , מחשוף נדיב שאין מקום לדמיין ,שמלה קצרה וכמובן תחתוני תחרה .
״היא יודעת מה היא רוצה ״ חשבתי לעצמי .
״שלום.. אז איך עברה הנסיעה ״
״בסדר״ שעניתי תוך כדי שאני מעביר להילוך נוסע ומשם מתחילים כל שיחות החולין על העבודה ומה התוכניות .
השיחה נמשכה גם בבית קפה כמובן מלצרית חייכנית ואנחנו נראים כמו עוד זוג שרק יצא להרגע ללא שום מטרה .
לאט לאט היא מתקרבת אלי ומתחילה להשען ולחבק לי את היד .
״אתה נראה נורא עדין״ היא אמרה לי
״זה ידוע שהשטן יבוא בגלימה לבנה .. אני אוהב להיות מלך האופל בתחפושת עדינה״ השבתי
״ לא נראה לי שתעמוד בקצב ״ החזירה לי .
״את לא תעמדי , ובטח שלא תוכלי לשבת ״ ... ואז זה ברח לה חיוך חצי מוסתר כזה ..
התקרבתי אלייה לחשתי לה באוזן ״ גם השמלה האדומה לא תסתיר את הסימנים שתגיעי למוכנות נפשית אז נתחיל״
הפרצוף שלה היה נבוך מעט .. קלטתי שכנראה הרטיבה מעט ולא התרגשתי .
״חשבון״ אמרתי למלצרית והיא עוד בשלה מסתכלת על הריצפה וחושבת לעצמה .
״קומי הגיע הזמן לזוז ״ היא לא קלטה שהחשבון כבר שולם ואפילו טיפ נאה על השולחן
״ הולכים אלי ?״ היא שאלה
״לא אנחנו ניסע למקום שהוא חצי הפתעה״
לעולם לא תיהיה באיזור נוחות בפעם הראשונה אני אוהב לראות מה קצה גבול היכולות לא לפי סיפורים אלא לפי מעשים.
הגענו למקום מעט חשוך המזגן ברכב דולק על עוצמה מלאה .
״אחורה הגיע הזמן לראות אם את עומדת בציפיה״.
״ כן ״ השיבה לי בחיוך .
תפסתי את שיערה ולחשתי לה ״מכאן אין כבר דרך חזרה האם את בטוחה?״
״ יותר מכל דבר אחר ״ השיבה
* המשך יבוא בקרוב ....