האדם החשוב ביותר ביקום כולו!
תמיד מעלי מרחף בכל בועה של מחשבה , ההשפלות , הכאב, המבט הכועס, המבט המלטף, ההתעלמות, היד החזקה והיד המלטפת.. הגוף המושלם והחלק שלך כל אלו הופכים אותך למדהים בעיני – אבל מה שהופך אותך לאליל זה ההתייחסות שלך לקשר, לחיים ובעיקר אליי.
איך שאתה קורא אותי, את תחושותי , את רצונותיי..
כל כך הרבה ריגוש בכל כך מעט זמן.
אני חושבת שאתה אחד מהאנשים שהצליחו לפרוץ את השריון שלי ועוד היד נטוייה.
החיים שלך מלאים בהמון התרגשויות ואני שמחה ומרגישה ברת מזל להיות אחת מהן .
אתה סובלני איתי מטפח אותי לאט לאט דואג לי שאהיה בסדר אתה שומר עליי מכל משמר – כי אחרי הכל על הרכוש שלך שומרים.
אתה יודע להוביל אותי למקומות שאתה רוצה שאהיה.
אתה מראה לי את האור בתוך ים שחור של רצונות לא ברורים ושאיפות שונות.
אתה יודע להבהיר לי מהם הדברים החשובים וגם יודע שגם אם הכל סובב סביבך יש דבר קטנטן שנקרא חיים "וניליים" שבהם אין סיכוי שתפגע – כמו לימודים ועבודה.
אתה יודע להציב גבולות גם כשאני נסחפת לחלוטין.
נכון המערכת כרגע לא מושלמת, אבל אתה דואג לשייף פינה אחר פינה על מנת ליצור מעגל מושלם שיקיף אותי בכולך.
אתה מראה לי את האמת הפנימית שלי אתה הוא האור שלי ..
השמש לא תזרח אם לא תהיה שם להבעיר את הניצוץ בעיני כל פעם שאני רואה אותך, שומעת אותך, קוראת אותך או אפילו חושבת עליך.
ולסיום איך אפשר בלי שיר קטנטן.. אמנם לא שלי אבל מבטא כל רגש אמיתי שיש לי.
אתה האדמה, אתה החיים
אתה הבריאה, אתה השנים
אתה האהבה חסרת הפנים
אתה בשנאה ובעין הממשות,
אתה בקנאה ובחוסר ודאות,
באפסות ההיות, ריקנות הימים
כשאני נושם, כשאני נוגע,
פוקח עיניים מביט ויודע,
שומע אמת נקיה ממילים,
אני מכיר אותך, אלוהים
אנ'לא מפחד ממך
כל כך רוצה לפגוש אותך,
אין לי שום ספק בך
אתה בי ואני בך
רק אל תיתן לי לשכוח
באבק הדרכים, בפרוץ הסערה
בנפול השמיים, בשתיקה הגדולה
באותם געגועים, לאיזה ארץ רחוקה
(אני רואה אותך)
מאחורי האין סוף, ומעבר לפינה
בקיום החלוף שרובו המתנה,
במכת האגרוף של אובדן האמונה,
בסוף הפחד מלמות ומהטעות הבאה,
בנטייה להתמכרות ובבדידות של השיגרה,
בהזדמנות הקרובה באפשרות להמראה,
אני מכיר אותך, אלוהים...
אנ'לא מפחד ממך
כל כך רוצה לפגוש אותך,
אין לי שום ספק בך
אתה בי ואני בך
רק אל תיתן לי לשכוח
מה אדם יותר גוף או נשמה?
הרי אין אף אחד שנקי מאשמה,
ממלא ת'נפשי ממדבר השממה,
אליי אור אליי דממה
כשאני נושם, כשאני נוגע,
פוקח עיניים מביט ויודע,
שומע אמת נקיה ממילים,
אני מכיר אותך, אלוהים
לפני 19 שנים. 17 במרץ 2005 בשעה 14:48
