סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני שנה. 9 באפריל 2023 בשעה 7:26

זה נחמד לשבת במשרד דואבת.

הכוס ער נוכח שפשוף האצבעות שחדרו אותו עם אור ראשון, ללא כל הקדמה או רטיבות, או קצת רוק או סיכוך לעונג. 

התחת מסומן בסימנים קלים היכן שהקיין חדר את העור. זה לא פסים. זה נקודות. וזה לא פחות נחמד. אני יושבת על התחת בעבודה ומרגישה את העבודה שהוא נתן. 

מחשבה עולה בי שאם הוא היה ממשיך להצליף היכן שהעור כבר נפצע הכל היה מתמלא פסים של דם. 

המחשבה הזו מעניינת לי. האם אני יכולה להכיל?

 

החור הצר מפמפם עדין. זה כואב אנאלי, סאמק.

זה כואב במיוחד אחרי שכבר גמרתי וכל התעלות הפנימיות של גופי מכווצות כהוגן.

עדיף הפוך. או בכלל תוך כדי.

 

אולי פעם הבאה.

 

 

~~~~~~~~~~~~

 

אם הוא הפסיד בהתערבות.

מה מגיע לי בתור מנצחת? 

 

~~~~~~~~~~~

 

ודווקא חשבתי שיהיה ערב לייט.

איזה בינג' של סדרה נחמדה.

מסיכה אוטמת עיניים.

גאג טבעתי.

אותי מריירת ואותו משתמש בחור אחד שתוק וונוזל.

אז חשבתי.

 

~~~~~~~~~~~

 

פעם הבאה תאפשר לי להיות שתוקה, טוב? 

בבקשה.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י